בעת העתיקה חיו שני שבטים בהרי האנדים, שבט אחד חי במישור והאחר חי גבוה בהרים. יום אחד אנשי ההרים פלשו לארצם של אנשי המישור, וכחלק מביזת התושבים, הם חטפו תינוק של אחת ממשפחות אנשי המישור ולקחו איתם את הפעוט אל ההרים.
אנשי המישור לא ידעו איך לטפס על ההרים. הם לא הכירו את המשעולים בהם השתמשו אנשי ההר, והם לא ידעו איך לעקוב אחריהם או היכן למצוא את מיקומם של אנשי ההרים.
למרות זאת, הם שלחו את חבורת הלוחמים הטובים ביותר שלהם לטפס על ההר ולהחזיר את התינוק לביתו.
הלוחמים ניסו תחילה שיטת טיפוס אחת, ואז אחרת…. הם ניסו משעול אחד, ואז אחר. אבל אחרי כמה ימי מאמץ, הם טיפסו רק כמה מאות מטרים.
אנשי המישור הרגישו חסרי תקווה וחסרי אונים. הם התכוננו לרדת חזרה לכפרם כיוון שהכל אבוד.
כשארזו את הציוד לפני הירידה הם ראו את אימו של התינוק באה לעברם. הם הבינו שהיא יורדת מן ההר עליו לא הצליחו לטפס…
ואז הם ראו שהתינוק קשור לגבה. איך זה יכול להיות?
אחד מן האנשים קידם את פניה ואמר, "אנחנו לא הצלחנו לטפס על ההר הזה. איך את עשית זאת כאשר אנחנו, הגברים החזקים והמוכשרים ביותר בכפר, לא יכולנו?"
היא משכה בכתפיה ואמרה, "זה לא התינוק שלכם."
(סטוול)
כשאני נפגש עם בוגרים שהפכו למטפלים מתחילים, מקונן אצלם החשש שהם לא יצליחו לפרוץ. אין להם מספיק ביטחון בעצמם ובמקצועיותם.
הם יכולים למנות עשרות סיבות מדוע מטופל יבחר במטפל אחר ולא בהם, ומעט סיבות מדוע המטופל יבחר דווקא בם.
אני מסביר שלכל אחד ואחת יש את הייחודיות השייכת רק לו: אופי, גישה, צורת אבחון, התייחסות, יכולת להציג את העובדות והדרך לריפוי- מכלול, שהוא ייחודי רק לו, ואין מטפל אחר שמסוגל לייצר את אותו התהליך בדיוק כמוהו.
מן הסתם, יש מטופלים שונים עם בעיות שונות. המטופלים שזקוקים לכם, יגיעו אליכם ולא למטפל אחר.
לצערנו, יש יותר מידי אנשים שזקוקים לעזרתנו בין עם ברובד הפיזי, הנפשי או שניהם. יש מקום לכולם תחת השמש.
יש לראות את הקליניקה החדשה כ"תינוק הקשור לגב": להשקיע את כל ההתכוונות, והמאמץ בכדי להביא את ההצלחה- זה התינוק שלכם.
עליכם לזכור:
בחיים, תמיד יהיו אנשים שהם יותר מוכשרים, מנוסים ומקצועיים מכם.
אבל, אף אחד לא יהיה מוכשר, מנוסה ומקצועי כמוכם.
(ג.ו)
אסיים בציטוט מדבריו החכמים של ג’יימס מ. בארי :
"אלה המביאים אור שמש לחייהם של אחרים, אינם יכולים למנוע ממנו לחדור לחייהם"
רק בריאות.
