היו היה נגר מבוגר שהחליט לפרוש מעבודתו.
הוא פנה למעסיק שלו, ותיאר תוכניותיו לפרוש מעסקי בניית הבתים במטרה ליהנות ולבלות במחיצת אשתו ומשפחתו המורחבת. למרות הצער הכרוך בהפסד ההכנסה העתידית, הוא הסביר כי זה הצעד הנכון עבורו.
המעסיק, שהצטער מאד למשמע בקשת העובד המצטיין שלו, ביקש ממנו כטובה אישית לבנות רק עוד בית אחד נוסף….
הנגר הסכים, אך לא היה קשה להבחין, שליבו יוצא אל החופש והוא לא מרוכז בעבודה. הוא השתמש בחומרים פשוטים והעבודה בכללותה הייתה באיכות נמוכה. זו בפירוש לא הייתה הדרך לחתום קריירה של מצוינות. כאשר סיים הנגר את מלאכתו, הגיע המעסיק אל הבית.המעסיק העניק לנגר מפתח לדלת הכניסה ואמר: "זה הבית שלך, זו המתנה שאני נותן לך לכבוד השרות הנאמן שלך במשך השנים הרבות שאנו יחד….זו מתנת הפרישה שלך".
הנגר המזועזע אמר בקול שקט: "לו רק הייתי יודע שהבית הזה מיועד לי, הייתי עושה הכול בצורה אחרת".(מקור: לא ידוע)
אנו בונים את חיינו יום אחר יום.
לעיתים אנו לא משקיעים את הטוב ביותר שאנו יכולים לתת. ואם היינו יכולים לחזור לאחור היינו עושים הכול בצורה שונה וטובה יותר.
זכרו, החיים הם פרויקט של "עשה זאת בעצמך" – הגישה שלכם והחלטות שאתם לוקחים היום,"בונים" את ה"בית" בו תחיו מחר. בנו אותו בתבונה!(ג.ו)
אסיים בציטוט מדבריו החכמים של קונפוציוס:
"מוניטין של אלף שנים, עשוי להיות תלוי במעשים שנעשו ביום אחד ויחיד".
רק בריאות.