אוטובוס נסע בשבילי הדרום. בצד אחד ישב גבר זקן והחזיק פרחים. בצד השני ישבה נערה שהביטה שוב ושוב בפרחים שהחזיק הזקן. כאשר הגיע הזקן למחוז חפצו, הוא הניח את הפרחים בחיקה של הנערה. "אני רואה שאת אוהבת את הפרחים", הסביר, "ואני חושב שאשתי תרצה לתת לך אותם… אספר לה שנתתי לך אותם".
הנערה קיבלה את הפרחים ואז ראתה שהזקן יורד מהאוטובוס ונכנס בשעריו של בית הקברות הקטן…..
מבלי להיכנס לויכוח מה יותר חשוב "קברי אבות" או "קברי בנים".
הסיפור הנ"ל נותן לנו עוד חלון דרכו אנו יכולים (לנסות) לראות את המציאות המורכבת בה אנו חיים.
( בנט סרף )
אסיים בציטוט מדבריו החכמים של בודהאן
"הדרך אל האושר עוברת בפשוט ולא במורכב"
רק בריאות.
(ג.ו)
