היה היה סתת אבנים, חסר סיפוק מעצמו, ממעמדו בחיים. יום אחד, חלף על פני ביתו של סוחר עשיר, ומבעד לשער הפתוח ראה מולו רכוש רב ערך ואורחים חשובים. "איזה כוח השפעה עצום יש לסוחר הזה?" חשב הסתת . הוא מאוד קינא בו ורצה להיות כמוהו, כי אז לא יצטרך לחיות חיים סתמיים של סתת אבנים .
להפתעתו הרבה, הפך לפתע להיות הסוחר, הנהנה ממותרות וכוח השפעה רב יותר משחלם, מעורר קנאה ומאוס על אנשים עשירים פחות. אלה שבמהרה חלף במקום שר רם מעלה, נישא באפיריון, מלווה בפמליית משרתים, וחיילים המכים בגונג. כולם, בלי קשר לאמידותם החומרית, נאלצו להשתחוות לפני התהלוכה. "כמה כוח יש לשר הזה!" חשב. "הלוואי ויכולתי להיות שר רם מעלה!".
ואז הפך להיות אותו שר, נישא לכל מקום באפיריונו המעוטר רקמה, מטיל מורא ושנוא על כול הסובבים, שנאלצו להשתחוות לפניו כאשר חלף על פניהם. היה זה יום חם והשר חש מאוד לא נוח באפיריונו הלח. הוא הביט למעלה, אל השמש. היא זרחה בגאווה, בשמיים, לא מושפעת מנוכחותו. "כמה עוצמה יש לשמש!" חשב. "הלוואי ויכולתי להיות השמש!".
ואז הפך להיות השמש, זורח ברוב עוז על כולם, חורך את השדות תחתיו, מקולל בפי הפועלים והאיכרים. אלה שענן גדול ושחור, נע בינו לבין הארץ תחתיו, כך שאורו לא זרח יותר על פני האדמה. "כמה עוצמה יש לענן כזה!" חשב. "הלוואי ויכולתי להיות ענן!".
ואז הפך להיות ענן, מציף את השדות והעמקים, מרעים קולו על כולם, אך במהרה חש כי כוח עצום הודף אותו לכל הכיוונים, והבין שזאת הרוח. "כמה עוצמה יש לה!" חשב. "הלוואי ויכולתי להיות הרוח!".
ואז הפך לרוח, מעיף רעפים מגגות הבתים, תולש עצים משורשיהם, שנוא ומטיל מורא על האנשים תחתיו. אלה שלאחר זמן מה, נישאה הרוח כלפי עצם שסירב לזוז ממקומו למרות מאמציה הרבים – סלע גדול ועצום. "כמה עוצמה יש לסלע הזה!" חשב. "הלוואי ויכולתי להיות סלע!".
ואז הפך להיות סלע, חזק ומוצק יותר מכל דבר אחר על פני האדמה. אלה שבעודו ניצב איתן, הוא שמע קול פטיש מכה איזמל לתוך הסלע המוצק, וחש כיצד צורתו משתנה. "מי יכול להיות בעל עוצמה גדולה יותר משלי, הסלע?" חשב. הוא הביט מטה וראה את דמותו של סתת האבנים .
( סיפור סיני עתיק )
לא משנה באיזה שלב של החיים אתה נמצא, ולא משנה באיזה מעמד או תפקיד הנך מחזיק. תמיד אפשר לראות את חצי הכוס הריקה, להחמיץ פנים ולחשוב "איזה חבל ש….". לעומת זאת, ניתן תמיד לראות את חצי הכוס המלאה, להאיר פנים ולחשוב "איזה מזל ש….". הכל תלוי בעיני המתבונן. יש לנסות ולחיות את ההווה במקום להצטער על העבר או לייחל לעתיד לבוא… הכל תלוי רק בנו: "הכל ידוע והרשות נתונה".
אסיים בציטוט מדבריו החכמים של לקוטה
"בכיתי משום שלא היו לי נעליים עד שראיתי אדם שלא היו לו רגליים"
רק בריאות.
(ג.ו)
