יום אחד הוזמן מרצה קשיש לשאת הרצאה על הנושא "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של מנהלים בכירים בחברות הגדולות ביותר בארה"ב .
ההרצאה הייתה אחת מתוך חמש הרצאות ביום העיון שאורגן עבורם. למרצה ניתנה שעה אחת "להעביר את החומר ". בעמדו בפני קבוצת האליטה הזו, שהיתה מוכנה לרשום כל מילה שתצא מפיו, העביר המרצה הקשיש את מבטו עליהם באיטיות ולאחר מכן אמר: "אנו עומדים לערוך ניסוי.. ".
מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו הוציא המרצה מיכל זכוכית גדול והניחו בעדינות לפניו. לאחר מכן הוציא מתחת לשולחן כתריסר אבנים, כל אחת בגודל של כדור טניס, והניחן בעדינות, אחת אחת, בתוך המיכל .
כאשר התמלא המכל לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת, הרים הקשיש את מבטו באיטיות ושאל: "האם המיכל מלא?" כולם השיבו "אכן ". המרצה הקשיש המתין מספר שניות ושאל :"האמנם?" ואז שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ . בקפדנות שפך את החצץ מעל האבנים וניער מעט את המכל. אבני החצץ הסתננו בין האבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המכל. שוב הרים המרצה הקשיש את מבטו ושאל את הקהל : "האם המכל מלא ?" עתה החלו מאזיניו המבריקים להבין את כוונתו. אחד מהם השיב "כנראה שלא ." "נכון" השיב המרצה הקשיש חזר והתכופף, והפעם הוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול. בתשומת לב שפך את החול אל תוך המיכל. החול מילא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו: "האם המיכל מלא ?" הפעם ללא היסוס ובמקהלה השיבו התלמידים המחוננים: "לא !" "נכון " השיב להם המרצה הקשיש. וכפי שציפו תלמידיו רבי העוצמה והיוקרה, הוא נטל את כד המים שעמד על השולחן ומילא בהם את המכל עד לשפתו . המרצה הקשיש הרים את מבטו אל הקהל ושאל: "איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?"בחושבו על נושא ההרצאה , השיב אחד הנועזים והזריזים שבין מאזיניו: "אנו למדים שככל שנראה לנו שהיומן שלנו גדוש ומלא התחייבויות, אם באמת מתאמצים תמיד ניתן להוסיף עוד משימות ומטלות".
"לא ", השיב המרצה הקשיש "לא זה. האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא זו: אם לא מכניסים למיכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס אותן אחר כך ."
דממה עמוקה השתררה באולם, כאשר כל אחד מנסה לתפוס את מלוא המשמעות של דברי המרצה . הוא התבונן בשומעיו ואמר: "מהן האבנים הגדולות בחייכם? בריאותכם? המשפחה ? ידידיכם? הגשמת חלומותיכם? לעשות מה שאתם באמת אוהבים? להילחם למען מטרה נעלה ? להינפש? לקחת זמן לעצמכם? "מה שחייבים לזכור הוא, שחשוב ביותר להכניס קודם כל את האבנים הגדולות בחיינו, כי אם לא נעשה זאת, אנו עלולים לפספס את החיים.אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים (החצץ, החול) יתמלאו החיים בדברים הקטנים, ולא יישאר די מהזמן היקר שלנו כדי להשיג את הדברים החשובים באמת בחיים
… משום כך, אל תשכחו לשאול את עצמכם את השאלה: מהן האבנים הגדולות בחיי? וכאשר תזהו אותן, הכניסו אותן ראשונות למיכל החיים שלכם ."
בתנועת יד ידידותית בירך המרצה הקשיש את מאזיניו ויצא באיטיות מן האולם ___________________________________________________________________________________________________ בחיים, אף פעם אין מספיק זמן. הכל נורא חשוב, הכל חשוב שיהיה כאן ועכשיו. יחד עם זאת, אם לא ניתן תיעדוף לדברים החשובים באמת נמצא את עצמנו עוסקים בזוטות ומבזבזים את שארית חיינו בטפל ולא בעיקר. חיים לרוחב ולא לעומק, חיים עם תחושת החמצה. לכן, חשוב לתכנן את חיינו כך, שנחיה חיים מלאים ומספקים.אסיים בציטוט מדבריו החכמים של רובין שארמה:
"מטרת החיים- היא חיים עם מטרה"
רק בריאות.
(ג.ו)
