פעם אחת, כשעסקתי בשיפוץ של בית חווה ישן, שכרתי את שירותיו של אינסטילטור שיטפל בכל ענייני הצנרת של הבית . אחרי שסיים את יום העבודה הראשון שלו, יום קשה ומתיש, יצא אל האוטו שלו וראה שיש לו פנצ`ר .
לא נעים, חשבתי לי, אחרי יום כזה הוא עוד צריך לתקן פנצ`ר..
אבל הוא עשה את זה בצ`יק צ`ק, וכשסיים , נופף לי בידו לשלום ונכנס לתא הנהג של הטנדר שלו . ניסה להתניע ו… כלום. המנוע שבק חיים .
איזה מזל ביש, הרגשתי ממש לא נעים בשבילו. מיד הצעתי לו טרמפ הביתה . כשהגענו אליו הביתה, הוא הזמין אותי להיכנס ולהכיר את המשפחה שלו .
בעודנו פוסעים לעבר דלת הכניסה של הבית, הוא עצר לרגע ליד עץ שנמצא בצד השביל ונגע בקצות העלים שלו בשתי ידיו .פתאום בעודנו עומדים על מפתן הבית, שנייה לפני שהוא פתח את הדלת, חל באיש שינוי מדהים: פניו המיוגעות אורו בחיוך רחב ושמח, הוא נכנס פנימה אל הבית, חיבק את שני ילדיו והניף אותם באוויר בעליצות, ונתן נשיקה אוהבת לאשתו .
לא יאומן שהאיש קשה היום הזה, שאני הייתי עד לעבודתו המתישה וליום הנורא שעבר עליו, התמלא כל כך הרבה חיוניות ומרץ ושמחה כשנכנס הביתה .
בתום הביקור, לאחר שביליתי במחיצתם שעה נעימה, הוא ליווה אותי החוצה אל מכוניתי. כאשר עברנו ליד העץ שבצד השביל הייתי סקרן כל כך, שלא יכול להתאפק ושאלתי אותו מה זה היה, הקטע עם העץ .
"אה, זה מאד פשוט", ענה לי, "העץ הזה הוא עץ הצרות שלי . אני יודע שבסוג העבודה שלי, זה בלתי נמנע שיהיו לי צרות, בעיות וקשיים. אבל דבר אחד בטוח, הצרות האלו לא שייכות למשפחה שלי, לאשתי ולילדי".
"לכן, כשאני בא הביתה, אני פשוט תולה את כל הצרות של אותו יום על העץ, ומבקש מאלוהים שיטפל לי בהן . ואז , למחרת בבוקר, כשאני יוצא מהבית, אני ניגש לעץ ולוקח מעליו את הצרות שנשארו שם…"
"אתה יודע מה", הוא הוסיף: "ממש מפליא,.. אבל כשאני ניגש לעץ בבוקר להוריד את הצרות שהשארתי מיום האתמול, תמיד יש עליו הרבה פחות צרות ממה שזכרתי כשתליתי אותם בלילה הקודם".
אושו אמר פעם: "סערה אינה נמשכת יום שלם". פעמים רבות, כשאנו באמצע של ויכוח או משבר רציני, אנו בטוחים כי "העולם עומד ליפול עלינו". אך אם ניקח את המציאות בפרספקטיבה הנכונה נראה שכל דבר, גם אם הוא נורא ביותר הוא בר פיתרון. אם רק ניתן לדברים לחלחל ונאפשר לזמן להכניס בהם פורפורציות נגלה שאנו מסוגלים להתמודד (כמעט) עם כל מה שניתן לנו להתמודד איתו. הכול הוא שיעור בעבורנו. שיעור שאנחנו יכולים ללמוד ממנו ולצמוח מתוכו או שיעור שאנחנו יכולים לכעוס בגללו ולהתעצבן וכך להחטיא את המטרה. בסופו של עניין נצטרך לחזור עליו שוב ושוב- עד שנלמד. גובה שכר הלימוד של כל שיעור בחיינו- תלוי רק בכל אחד ואחת מאתנו.
(ג.ו)
אסיים בציטוט מדבריה החכמים של לואז ל. היי: "מותר להפסיד, אבל אסור להפסיד את השיעור". רק בריאות.
