בסדרת המאמרים הבאה בנושא אינסומניה, אסקור את הבעיה ממספר כיוונים. ראשית, אסביר מהי שינה תקינה-נורמלית ומהי אנסומניה. אציג את הבעיה מנקודות מבט שונות: בראי הרפואה המערבית, בראי הרפואה הסינית ובראי הרפואה המשלימה.ומהם הפתרונות שמציעה כל שיטת טיפול.
מהי שינה תקינה-נורמלית?
כמות השינה הדרושה לתפקוד תקין משתנה מאדם לאדם ויורדת עם הגיל. תינוק צריך 15 שעות שינה, ילד בן 10 צריך 10שעות שינה, מבוגר צריך 7-9 שעות שינה (נשים צריכות יותר שעות שינה מגברים) וקשישים נוטים לישון פחות בלילה אך יש שצריכים יותר תנומות במשך היום.
שינה הפחותה מ-6 שעות ביממה לאורך שנים עלולה להוות סיכון לתמותה ממחלות כמו: מחלות לב איסכמיות, שבץ וסרטן.
מפתיע לגלות, כי למרות ששינה היא מצב טבעי ואנו נמצאים בו לפחות רבע מחיינו, עד לשנות ה-70 היה מעט מאוד ידע בנושא. בשנות ה-70 נערכו תצפיות במתנדבים בריאים בזמן שינה רגילה. החוקרים רשמו את הפעילות המוחית של המתנדבים במכשיר אלקטרו-אנצפלוגרף (EEG ).
מהמחקרים נתגלה כי בעת השינה משתנה מצב השינה, שאותו מגדירה פעילות המוח, מידי 90-100 דקות.
מחקרים אלה הראו שהאדם הישן נמצא לסירוגין בשני מצבי שינה שונים:
1. REM (או שינה פרדוקסלית) – שינה שבה יש ריצוד עיניים מהיר.
ברישום EEG מתקבלים גלים בעלי תדר גבוהה ומתח חשמלי נמוך (בדומה לרישומים המתקבלים במצב עירות). מבחינה פיזיולוגית חלה ירידה במתח שרירי השלד ותנועות הגוף, ורק העיניים העצומות מרצדות. לעיתים תהה עלייה בקצב הלב והנשימה, וזקפה אצל גברים. זהו השלב בו מתבצעת גם רוב החלימה.
2. NREM – שינה ללא ריצוד עיניים. זהי השינה הנורמטיבית.
מצב זה מחולק לארבע שלבים, במהלכם גובר עומק השינה בהדרגה. ברישום EEG מתקבלים גלים בעלי תדר חשמלי נמוך ומתח חשמלי גבוהה. מבחינה פיזיולוגית הגוף ממשיך לשנות תנוחה פעמים רבות. כמו כן, תהה ירידה בקצה הלב והנשימה. בשלב זה החלימה נדירה יותר, ואם חולמים בשלב זה, החלומות יותר "מציאותיים".
בשינה מתרחשים תהליכים פיזיולוגיים רבים, שהחשוב ביניהם הם הפרשת הורמון הגדילה שנקרא גם GH = Growth Hormone/ Somatotropin / Anti Aging Hormone) ), שעוזר בחידוש רקמות, ייצור תאי כבד, בניית השרירים , פירוק מאגרי שומן וויסות רמות סוכר בדם ועוזר בהפיכת תאי שומן לשרירים .
אינסומיה בראי הרפואה המערבית
רקע כללי
נדודי שינה מהווים את הפרעת השינה השכיחה ביותר בעולם המערבי. כשליש מהאוכלוסיה הבוגרת יסבלו במהלך חייהם מתקופה של לפחות שלושה חודשים של הפרעות שינה. נדודי שינה הם קושי להירדם, בהתעוררויות חוזרות מהשינה, ביקיצת בוקר מוקדמת או בשילוב של הנ"ל . אינסומניה יכולה לגרום להפרעות במהלך התקין של היום: לתשישות, העדר אנרגיה, קשיי ריכוז, עצבנות, דיכאון או פחד.
ישנם שני סוגי אינסומניה:
אינסומניה ראשונית– יכולה להופיע כהפרעת שינה, שבה קשיי ההירדמות והשינה הקלה הם הסמפטום המרכזי ואין גורם ספציפי מובהק.
אינסומניה משנית– מופיעה על רקע של גורם לחץ, בעיקר על רקע של עוררות רגשית (מתח, דאגה, חרדה, מחשבות וכדו’…) שגורמת לעוררות פזיולוגית המקשה על הכניסה למצב של שינה ו/או על שמירת שינה רציפה. אינסומניה זו מוגדרת כאינסומניה פסיכו-פזיולוגית.
גורמים נוספים לאינסומניה: שימוש בתרופות, צריכת מזונות ממריצים המכילים טבק או קפאין, סמים ואלכוהול, עבודה במשמרות, יעפת (ג’טלג).
אבחנה
הרופא ינסה לבדוק את דפוסי השינה של המטופל. לבדוק האם הוא משתמש בסמים או אלכוהול ואת רמות הסטרס של המטופל.
הטיפול
טיפול תרופתי
בשנים האחרונות יש עליה מדאיגה בצריכת תרופות שינה. רשת הסופר-פארם דיווחה כי בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה של 30% בצריכת כדורי שינה שדורשים מרשם רופא, ואילו קופת חולים כללית ציינה עלייה של 17% בצריכת כדורי שינה בקרב המבוטחים שלה.
התרופות לאינסומניה הן תרופות היפנוטיות שהנפוצות והבטוחות יותר הן הבנזודיאזפינים: אוקסאזאפאם (Oxazepam) בשמו המסחרי- Vaben.
ישנן תרופות חדשות יותר שמכונות "משפחת ה Zolpidem,Zaleplon ,Zopiclone :"Z
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מבוצע ע"י בבקרת גירויים (Stimulus-control therapy ). כיוון שאינסומניה היא תגובה להרגלי שינה ותנאי סביבה לקויים, נעשה ניסיון ללמוד מחדש לקשר את חדר השינה והמיטה לשינה (וקיום יחסי מין) בלבד. מחקרים מצאו שבכ-50% מהמטופלים בשיטות הקוגניטיביות-התנהגותיות יש שיפור קליני משמעותי בדפוסי השינה.
רק בריאות.
