שנה: 2017

אוטובוס נסע בשבילי הדרום. בצד אחד ישב גבר זקן והחזיק פרחים. בצד השני ישבה נערה

כשערך בנקיי את שבועת ההתבודדות לשם התבוננות, באו אליו תלמידים מכל רחבי יפאן. באחת העצרות

חסיד זן, היפאני טצוגן, החליט להוציא לאור את ספרי הסוטרא שבזמנו היו מצויים רק בשפה

איש צעיר בא לבקר את חברו האיכר, המתגורר בבית חווה בכפר כלשהו. יושבים השניים במטבחו

כאשר מורה הזן הקואין, היה איש צעיר, הוא הגיע, בדומה למרבית בני האדם, לתובנה חלקית,

כאשר אינזן היה בן תשע, מורה זן פגש אותו ומייד הבחין בכך שאין זה ילד

מרבה רגלים אחד חי לו בשקט ובשלוה והיה מאושר וחסר דאגות, עד שבא אליו קרפד

יום אחד הוזמן מרצה קשיש לשאת הרצאה על הנושא "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של

תלמיד לאומנויות הלחימה ניגש אל מורו ושאל ברצינות, "אני מקדיש את עצמי כדי ללמוד את

פעם הגיע אל המאסטר הידוע בחור צעיר וביקש ללמוד אצלו. "למה לך את זה?" –