ראש השנה הסיני

קצת היסטוריה

לוח שנה המבוסס על השמש ועל הירח היה בשימוש בסין לפחות מן המאה ה-16 לפנה"ס. כאשר נפלה האימפריה הסינית ב-1911 סין החלה להשתמש בלוח שנה מערבי ולוח השנה המסורתי החל להיקרא "לוח השנה הישן". לאחר המהפכה הקומוניסטית בשנת 1949 נקרא לוח השנה "לוח השנה החקלאי".

החל מן המאה ה-11 לפנה"ס ועד למאה ה-3 לפנה"ס, כאשר אוחדה סין על ידי שליט יחיד, היו למעשה שלושה לוחות שנה שונים, בשימוש שלוש השושלות השונות שנתנו שמן לתקופות בהיסטוריה סינית.

בשנת 104 לפנה"ס שושלת האן אימצה אחד מלוחות השנה הקרוי שיה (Xia) וזה היה בשימוש עד לשנת 1912. לפי לוח שנה זה ראש השנה נופל בדרך כלל על חודש השני לאחר נקודת היפוך החורף (winter solstice ).

בסין הקיסרית, האחריות לחשב ולקבוע את לוח השנה הייתה זכותו הייחודית של השליט וסמל הלכה למעשה של שלטונו. לקיסר הייתה את זכות בלעדית לקביעת לוח השנה והעם לא הורשה להחזיק בבית מכשירים אסטרונומיים.

בנוסף לתכנון השנה החקלאית, התפקיד של האסטרונומיה הסינית הוא לנבא ולפרש אותות שמיימים. שיטת החישוב והמספור העתיקה בסין התבססה על עשרת השורשים השמימיים (tiangan) ושנים עשר הענפים הארציים (dizhi) שחוברו ליצור מחזור של 60 שנה, שיטה בה משתמשים גם כיום. לדוגמא, השנה הסינית כעת היא ג’נג ין, או מספר 27 במחזור. השורשים והענפים (או בקיצור gan zhi) היו כבר בשימוש לפחות במאה ה-13 לפנה"ס, אז ציינו מחזורים של ימים. (באנגלית של המאה ה-19 מחזור ה-60 הסיני נקרא cycle of Cathay).

בסין, מלבד הקונוטציות הדתיות, החגים היו קשורים לעונות השנה ולפעילות החקלאית, הסדר השנתי של החגים, הקשורים למחזור החקלאי בצפון סין, נערך בזמן שושלת האן (מאה 3 לפנה"ס – מאה 3 לספירה) ונותר ללא שינוי רציני במשך כאלף שנה.

החל מן המאה העשירית לספירה, בתקופת שושלת סונג כאשר מרכז הכובד הגיאוגרפי והדמוגרפי נקבע באופן סופי באזור הדרום, מחזור החגים שונה והותאם לאקלים הדרומי.

ראש השנה הסיני

טרם החג מקובל לנקות את הבית, לתלות קישוטים בצבע אדום וזהב, המסמלים אושר ועושר. ברכות נתלות על החלונות והדלתות, מתוך תקווה כי המזל יעמוד לצד בני הבית, ועל דלת הכניסה לבית יתלה, לצד הסימן הסיני פו (מזל), ציור של החיה של השנה החדשה. תליית סמל החיה של השנה על דלת הכניסה מזמינה מזל טוב.

בני הבית מתלבשים בבגדים חדשים בצבע אדום, מלכותי. קיימת האמונה לפיה טאטוא הבית מוציא את המזל הרע ומפנה מקום למזל טוב ומסיבה זו גם יורים זיקוקי דינור.

הצבע האדום מסמל גם חגיגיות ומקובל שהמבוגרים מחלקים מעטפות אדומות עם כסף (הסכום חייב להיות מספר זוגי והמספר שמונה וצירופיו נחשבים למביאי מזל) לדור הצעיר. משפטים חרוזים בסינית (הנקראים duilian) מודבקים למשקוף דלת הכניסה.

אין חגיגה בלי עוגה

ערב ראש השנה נקרא chu xi או "ערב יציאת השנה הקודמת". כמו בכל העמים והדתות, גם אצל הסינים אין חג ללא אוכל, ולכל מזון שנאכל יש משמעות קוסמית. ראש השנה הסיני הוא החג החשוב ביותר ובכך הוא דומה לראש השנה במסורת היהודית, זהו חג בו כל המשפחה מתכנסת יחדיו לארוחת ערב החג.

רוב האוכל שמוגש לשולחן הסעודה צריך להיות שלם ולא חתוך כדי לשמור על שלמות המשפחה. אם יש מזון הדורש חיתוך, מכינים את מרכיביו לפני כניסת החג, כדי למנוע מזל רע. מספר המנות שמגישים לשולחן חייב להיות זוגי- כך מבטיחים אושר כפול למשפחה.

בדרום סין נוהגים לאכול בערב ראש השנה עוגות אורז דביק (Niangao). העוגות הללו, שאופן הגייתן זהה למילים "לגבוה כל שנה", נחשבות גם הן סמל לשנה טובה ומשגשגת. גם מנה של דג נחשבת למאכל חובה על שולחן החג, זאת משום שאופן הגיית המילה "דג" בסינית זהה להגייתה של המילה "שפע" או "עושר".

בצפון סין אוכלים גם כופתאות. הכיסונים (בהגייתם הסינית: "ג’יאודזה") נחשבים למאכל שאף שולחן חג בערב ראש השנה לא יהיה שלם בלעדיו. הסינים מאמינים כי אכילת כיסונים ממש עם תחילתה של השנה החדשה תביא להם עושר ומזל טוב, זאת משום שצורתם של הכיסונים זהה לזו של מטיל הזהב "יואן באו" (Yuanbao), אשר שימש כמטבע של סין בזמן שושלת מינג. הסינים מאמינים שאכילת ג’יאודזה בחצות של ערב ראש השנה מסייעת לקיים קשר רציף בין השנה שחלפה לבין זו החדשה שעומדת בפתח.

אכילת אטריות ארוכות מסמלת חיים ארוכים ושלווים. מאכל העשיר של אצות ים עם צדפות יבשות מסמל עושר ועסקים טובים. שורשי הלוטוס הנהדרים ובעלי הטעם המופלא מסמלים שפע שנה אחר שנה. החסה מסמלת את הגדלת העושר.

נהוג להניח בסלון הבית ובחדר האורחים מגש גדול – "מגש של אחווה ואחדות" ועליו דברי מתיקה, עוגיות ופירות מתוקים. כל פרי מסמל ברכה שונה: מֵלון מסוכר מסמל צמיחה ובריאות; זרעי מֵלון, הצבועים בצבע מאכל אדום, מסמלים אושר, שמחה, אמת וכנות.

ביום הראשון של החג מקובל לבקר את הדור המבוגר של המשפחה המורחבת ואילו ביום השני הנשים מבקרות את הוריהן.במהלך החג גם מקובל להציג את ריקוד הדרקון או ריקוד האריה.

ביום החמש עשרה לאחר ראש השנה נחוג חג הפנסים (yuanxiao jie או Lantern Festival ) שמצוין בתליית פנסים אדומים וכופתאות אורז מתוקות מבושלות במרק הן המזון המקובל. החג הזה מציין את סוף תקופת ראש השנה.

אסיים בברכה:

Sun Nien Fai Lok

Happy Chinese New Year

ראש השנה הסיני שמח לכולנו!