לבית הקברות הקטן במערבה של סין הגיע מלח שנעדר מהארץ זה זמן רב. הוא נכנס לבית הקברות, נושא זר פרחים ענק, להניח על קברה של אמו המנוחה.
כשהגיעה לקברה של אמו, הוא סידר את זר הפרחים באהבה.
המלח גם התפלל והדליק קטורת, כמנהגם של הסינים.
לאחר דקות ארוכות של תפילה והתייחדות, הוא נפרד מקברה של אמו.
בבואו ללכת, הוא פתאום ראה סיני ישיש, נושא בשתי ידיו קערה גדולה, וכאילו מגיש מנחת אורז מבושל לקבר אשתו המנוחה…
אז אמר לו המלח בלגלוג: " באיזו שעה בדיוק אתה חושב, תבוא אשתך האהובה לאכול את האורז?"
"בדיוק באותה השעה שבה אמך היקרה תבוא להריח את הפרחים שהנחת על קברה", ענה הישיש.
(שיעורים של זן)
יש לנו נטייה לראות את העולם דרך העיניים שלנו בלבד: אנו שופטים את הרגלי האחר ואת התנהגותו עפ"י אמות המידה הפרטיים שלנו.
אנו נוטים (בטעות) לחשוב כי מה שנכון עבורנו- נכון גם לאחר.
גם כמטפלים, יש לנו נטייה כזו:
אם אנו צמחונים– כמעט תמיד נמליץ למטופל תזונה צמחונית.
אם אנו טבעונים– כמעט תמיד נמליץ למטופל תזונה טבעונית.
אם אנו אוהבי בשר– כמעט תמיד נמליץ למטופל תזונה עשירה במזון מהחי.
אם אנו זקוקים לשעות שינה רבות– כמעט תמיד נמליץ למטופל לישון בממוצע 8 שעות בלילה.
אם אנו זקוקים לשעות שינה מועטות– כמעט תמיד נמליץ למטופל לישון בממוצע 6 שעות בלילה.
(הבדל של 25% !!!).
כמובן שאין זה נכון לעשות כן…
כבני אדם, עלינו ללמוד לקבל את האחר. למרות שיכול להיות שחזותו שונה, שצבע עורו לא דומה לשלנו ושיש לו מבטא או התנהגות שאינם נפוצים במקומותינו.
כמטפלים, ובמיוחד כמטפלים ברפואה הוליסטית, עלינו לאבחן את המטופל שמולנו על כל רבדיו: הפיזי, הנפשי והאנרגטי. בהתאם לשלושת הפרמטרים הללו, "נתפור את החליפה הייחודית" בעבור המטופל הספציפי.
פעמים רבות מטופלים-חברים שסובלים מאותה הבעיה, והאחד המליץ לאחר להגיע לטיפול, יקבלו טיפול שונה. הם יקבלו טיפול שונה- כי הם בני אדם שונים.
(ג.ו)
אסיים בציטוט מדבריו החכמים של וויליאם וורד :
"כשאנו מנסים למצוא את הטוב באחרים, אנו מוצאים את הטוב שבנו"
רק בריאות.
