מרצה הלכה לאורך האולם במהלך ההרצאה שהעבירה בפני הסטודנטים כשהיא אוחזת כוס מים בידה. כולם ציפו שהיא תשאל את שאלת "חצי הכוס המלאה". במקום זאת, כשחיוך על פניה היא שאלה: "כמה כבדה כוס המים?" הסטודנטים שישבו באולם זרקו לאוויר כל מיני תשובות שניסו לאמוד את משקל הכוס והמים.   לאחר ששמעה את שלל התשובות, השיבה המרצה: "המשקל המוחלט של כוס המים אינו משנה. הכל תלוי בכמה זמן אצטרך להחזיק את הכוס: אם אחזיק אותה לדקה, זו אינה בעיה כלל. אם אחזיק אותה לשעה, ארגיש כאב בידי. אם אחזיק אותה במשך יום שלם, ארגיש את ידי רדומה ומשותקת. בכל מקרה, משקל הכוס אינו משנה, ככל שאחזיק אותה, היא תהפוך לכבדה יותר"   ואז היא הוסיפה: "המתח והדאגות בחיינו הם כמו כוס המים: הרהרו בהם לזמן קצר, ושום דבר לא יקרה. אם תחשבו עליהם לזמן ארוך יותר, הם יתחילו להכאיב. אם תחשבו עליהם לאורך כל היום, לא תהיו מסוגלים לבצע דבר ותהיו משותקים".

(בזכות הדברים הטובים)


לפעמים, בעת מצוקה יש לנו תכונה להתכנס פנימה ולשקוע במחשבות. מן הסתם לתוך מחשבות שליליות שחוזרות על עצמן שוב ושוב, ללא היכולת לראות את החיובי ולהתקדם קדימה. ברפואה הסינית, היכולת "לעבד מבלי לאבד":לקלוט מידע, לעבד אותו וליצור ממנו שינוי תודעתי שממנו נגדל ונתפתח משויכת לאספקט האמוציונאלי של הטחול, ה-YI = הנפש החושבת. לכן, במצבים שיש הרגשה של תקיעות והעלאת גירה מחשבתית, יש לחזק את ה-YI דרך הטחול, ניתן לעשות זאת דרך הקפדה על אורח חיים מתאים: הקפדה על חמש ארוחות ביום אכילה בזמנים קבועים. לאכול בישיבה תוך כדי התכוונות (לא לקרוא או לצפות בטלויזיה תוך כדי האוכל) ללעוס היטב את האוכל טרם בליעתו פעילות פיזית מתונה   אסיים בציטוט מדבריו החכמים של ריצ׳רד ניקסון: "הסינים כותבים את המילה משבר בעזרת שתי הנפות מכחול: אחת מסמלת סכנה, והשנייה הזדמנות- אם כך, בעת משבר היזהר מהסכנה, אך גם שים לב להזדמנות" רק בריאות.

(ג.ו)

Post Author: גיל ויינבאום

You may also like

גנב העוגיות/ ערך וליקט ד"ר גיל וינבאום (ND-CA)

ילה אחד בשדה תעופה הומה אדם, הלנה הבינה שהגיעה מוקדם

סתת האבנים/ ערך וליקט ד"ר גיל וינבאום (N.D-C.A)

היה היה סתת אבנים, חסר סיפוק מעצמו, ממעמדו בחיים. יום

העכברוש והשור/ ערך וליקט ד"ר גיל וינבאום (N.D-C.A)

לפני שנים רבות קרא בודהה לשתיים עשרה חיות שיתייצבו לפניו,