רפואה הסינית כוללת טיפול בצמחי מרפא, טיפולים מנואלים, תזונה ותרגילים מיוחדים (כגון טאי צ’י וצ’י קונג), והינה מערכת בריאותית בפני עצמה הכוללת מטודיקות אבחון וטיפול מגוונות.
מהי הרפואה הסינית?
כוונת טיפול ברפואה סינית היא להשיב לאדם את האיזון. איזון= בריאות.
למרות שלרבים נראית הרפואה הסינית מוזרה ומסתורית, היא נבחנה לאורך אלפי שנים וממשיכה לקבל תוקף כיום.
נקודת המבט ממנה רואה הרפואה הסינית את נושא הבריאות והחולי בנויה על המודל של "אנרגיה חיונית", תבניות של "איזון אנרגתי" ו"חוסר איזון אנרגתי".
בדיוק כפי שהרופאים ברפואה המערבית מפקחים על זרימת הדם בכלי הדם ועל המסרים המועברים דרך מערכת העצבים, המטפל מעריך את זרימת והפצת "האנרגיה החיונית" (= הצ’י) במסלולים ספציפיים , הידועים כ"מרידיאנים ".
המטפל מסוגל להשפיע על הבריאות והחולי על ידי גירוי נקודות ספציפיות לאורך המרידיאנים.
באופן מסורתי, אזורים אלו גורו על ידי מחטים בלבד. כיום, משולבות טכניקות נוספות של גירוי, הכוללות צמחי-מרפא, חשמל, מגנטים ולייזר.
אקופונקטורה היא רק צורה אחת של טיפול בשימוש בתוך המערכת העקבית של טיפול הידועה כרפואה האוריינטאלית= הרפואה סינית.
הרפואה הסינית כוללת טיפול בצמחי מרפא, טיפולים מנואלים, תזונה ותרגילים מיוחדים (כגון טאי צ’י וצ’י קונג), והינה מערכת בריאותית בפני עצמה הכוללת מטודיקות אבחון וטיפול משל עצמה.
היסטוריית האקופונקטורה
האקופונקטורה אוזכרה לראשונה בכתבים רפואיים סינים עתיקים Huang Di Nei Jing" " (הקלאסיקה של הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב), ונוצרה לפני יותר מ-4000 שנה.
במאה ה-6, תקשורת ותעבורה משופרים ביבשת אסיה, הובילה להצגת הרפואה הסינית ליפאן, וביחד עם הבודהיזם נכנסה הרפואה הדתית.
במאה ה-17, Wa ichi Sugiyama , בחיפוש אחר שיטת החדרה מהירה וללא כאב, פיתח את צינור ההחדרה, צינור גלילי אשר דרכו מוחדרות המחטים (= המוליך). שיטת החדרה זו נמצאת בשימוש כיום על ידי יותר מ-90% מהמטפלים בכל העולם.
אקופונקטורה התבססה ביפאן כשיטת טיפול העיקרית לפני כ-1000 שנה. תפקידו של המטפל היה זהה לזה של רופא מודרני.
בצפון אמריקה, האקופונקטורה הפכה לצורה מקובלת של טיפול בכאב בקליניקות ובבתי חולים רבים.
ב-1994 דיווח הוושינגטון פוסט שכ-15 מיליון אמריקאים, או 6% מהאוכלוסייה האמריקאית בקירוב, ביקרו אצל מדקר וניסו אקופונקטורה עבור מספר פתולוגיות הכוללות: כאב כרוני, עייפות, בחילה, דלקת מפרקים ובעיות עיכול.
ב-1995, מנהל התרופות והמזון האמריקאי סיווג את מחטי האקופונקטורה כמכשיר רפואי ווידא את הבטיחות והיעילות שלהם.
הקהילה הרפואית בחלקה הגדול מקבלת את האקופונקטורה ומספר גדול של בתי ספר לרפואה, כמו UCLA , כוללים לימודי אקופונקטורה כחלק אינטגרלי במסלול ההכשרה ברפואה.
ב-1996 הכיר ה- WHO (ארגון הבריאות העולמי, שיושב ליד האו"ם) באקופונקטורה כרפואה לכל עיניין ודבר.
ב-1997, המכון הלאומי האמריקאי לבריאות הוציא דו"ח שנקרא "אקופונקטורה: הצהרת קונצנזוס של המכון הלאומי האמריקאי לבריאות". הדו"ח הצהיר כי האקופונקטורה הינה שיטת טיפול שימושית במצבים רבים. והוא מכיר כי תופעות הלוואי של האקופונקטורה הינן פחות חמורות בהשוואה לאלו של תהליכים רפואיים אחרים כגון ניתוחים או רוקחות.
בנוסף, המכון העביר המלצות לחברות הביטוח האמריקאיות לספק כיסוי מלא לטיפול באקופונקטורה בתנאים מסוימים.
ההתקדמות רבת החשיבות במעמד האקופונקטורה בארה"ב השפיעה על מעמדה בשאר העולם.
ב-1997, האיגוד הרפואי של קנדה הכיר רשמית באקופונקטורה והכיר בהצלחת הטיפול הנרחבת.
ככל שהרפואה הסינית הופכת יותר ויותר נגישה ליותר אנשים, הרופאים ממליצים עליה יותר ויותר כעזרה יעילה במצבים רפואיים רבים.
הטיפול באקופונקטורה נכלל בהרבה תוכניות ביטוח. זהו סימן לקבלתה של הרפואה הסינית לתוך המערכת הרפואית ואינדיקטור להצלחתה.
בישראל, ב-1995 עבר בקריאה ראשונה חוק האקופונקטורה, כיום עברה הצעת החוק הראשונית מספר שינויים והתאמות וכולנו מייחלים להצלחת החוק בקריאה שניה ושלישית. ברב בתי- החולים ישנן מחלקות לרפואה משלימה. כל קופות החולים מפעילות מרפאות לרפואה משלימה. כל חברות הביטוח מציעות בסל הביטוחים שלהן- כיסוי עבור טיפולים משלימים. כך שעדיין יש למה לשאוף, אך צריך גם לראות את חצי הכוס המלאה.