הישגי תלמידי ישראל בשנים האחרונות מצביעים על מגמה ברורה של הידרדרות. ברור שצריך להשקיע יותר משאבים בתשתיות הפיזיות והאנושיות במערכת החינוך, אך יחד עם זאת, כל הורה יכול וחייב לדאוג לחינוך התזונתי של ילדיו. שמירה על אורח חיים בריא, יחזק את בריאותם של הילדים ויעלה את ההישגים שלהם בלימודים.
במאמר זה אנסה להאיר את המצב הקיים ואיך אפשר לשפר את ההישגים של הילדים בלימודים באמצעות תזונה יותר נכונה
מבוא
השבוע במקרה קראתי שתי כתבות: האחת ב"ידיעות אחרונות", שסיפרה את מה שכולנו יודעים, אך מנסים להדחיק, שישראל נמצאת במקום האחרון בעולם המערבי, בהישגי הלימוד בקריאה ומתמטיקה (גם בתחומים נוספים אנו מדשדשים).
הכתבה השנייה הייתה בעיתון הפייננשל טיימס (Financial Times ), שסיפרה על הניסוי שערך ג’יימי אוליבר (או כפי שהוא ידוע לחובבי תוכניות הבישול בכינויו "השף העירום") בשנת 2005 בבתי הספר בבריטניה.
כמי שלא מאמין במקריות, היה לי ברור, איך "קרה" שבאותו השבוע קראתי בעיתון עסקים אנגלי שמודפס בלונדון, כתבה על שאירע לפני 3.5 שנים, בדיוק ביום בו מתפרסמות בישראל התוצאות העגומות על מערכת החינוך הישראלית.
קצת נתונים על מערכת החינוך בישראל
מבחן Timms נערך אחת לארבע שנים ע"י ארגון IEA והוא בוחן את הישגי תלמידי ח’ במדינות שונות בעולם במתמטיקה, במדעים ובשפת אם (הבנת הנקרא). במבחן Timms האחרון, דורגה ישראל במקום ה-24 מתוך 49 במתמטיקה ובמקום ה-25 מתוך 49 במדעים.
הישגי תלמידי ישראל בשנים האחרונות מצביעים על מגמה ברורה של הידרדרות. בהשוואה להישגים של תלמידינו במתמטיקה ב-2003, ירדה ישראל בדרוג בחמישה מקומות: מהמקום ה -19 למקום ה-27 בשנת 2007. במדעים ההידרדרות היא "רק" של שני מקומות, מהמקום ה-23 למקום ה-25.
במקומות הראשונים בעולם נמצאות טיוואן, דרום קוריאה וסינגפור. רוסיה במקום ה-8, ארה"ב במקום ה-9 ואוסטרליה במקום ה-14. מעל ישראל נמצאת בולגריה ומתחתיה אוקראינה.
דו"ח שפרסם "הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי" (OECD ), חושף את מה שמרגיש כל תלמיד בישראל – הכיתות צפופות מאוד. ממוצע התלמידים בכיתה בבית ספר יסודי בישראל הוא 27, לעומת 21 בממוצע ב-OECD . בחטיבות הביניים המצב קשה עוד יותר: 32.8 תלמידים בממוצע לכיתה בישראל, לעומת 24 תלמידים בממוצע בכיתה הבינלאומית.
מעמד המורה בישראל הוא מהנמוכים ביותר מבין המדינות המפותחות: מקום 27 מתוך 28 מקרים שנבדקו. בדיקה, שהקיפה את המדינות החברות ב-OECD , עולה כי מעמד המורה בלוקסמבורג, שווייץ ובלגיה הוא מהטובים במדינות המפותחות. צ’ילה, ישראל וצ’כיה סוגרות את הרשימה.
בחזרה למאמר
במסגרת פרויקט שעשה בסוף שנת 2005 השף ג’יימי אוליבר, הוא שכנע בתי ספר להגיש ארוחות צהריים בריאות יותר. הוא הצליח לשכנע את מועצת רובע גריניץ’ בלונדון ואת בתי הספר ברובע לשנות את התפריט התזונתי.
בתור סלב, הוא השיג מימון לציוד מטבח ולהכשרת עובדי המטבח בבתי הספר. כמו כן, הוא רתם לנושא את ראש הממשלה דאז, טוני בלייר ואת דיוויד קמרון שהיה יושב ראש האופוזיציה.
תוצאות הניסוי
התוצאות היו מרחיקות לכת: הזנת תלמידי בתי הספר ברובע גריניץ’ בפחות שומן, סוכר ומלח ויותר פירות וירקות, הוביל לתוצאות הבאות:
תחלואת התלמידים ירדה ב-15%.
מספר התלמידים שעברו את הבחינות המתקדמות במדעים זינק ב-20%.
התוצאות במבחנים הארציים באנגלית עלו ב-6%.
נקודה למחשבה
למרות שצריך להשקיע יותר משאבים בתשתיות הפיזיות והאנושיות במערכת החינוך, אסור לשכוח את החינוך לאורח חיים בריא. אורח חיים שכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית.
האחריות היא על המדינה, ברמה הכוללת. אך יחד עם זאת, כל הורה יכול וחייב לדאוג לחינוך התזונתי של ילדיו. שמירה על אורח חיים בריא, יחזק את בריאותם של הילדים ויעלה את ההישגים שלהם בלימודים.
הצעה לתזונה מנצחת לבית הספר
ארוחת בוקר
ארוחת הבוקר משפרת את הריכוז ומגבירה את יכולת פתירת הבעיות. ילדים שאוכלים ארוחת בוקר זוכים להישגים גבוהים יותר בלימודים, במיוחד במתמטיקה. בנוסף, מחקרים מראים כי ילדים שאוכלים בקביעות ארוחת בוקר פחות מאחרים לבית הספר.
דוגמאות:
דגני בוקר מלאים עם חלב (עדיף עיזים).
דייסת קוואקר על בסיס חלב עיזים (יש להכין מקוואקר גס ולא גרוס).
יוגורט פירות+גרנולה.
כריך המורכב מלחם מחיטה מלאה/ שיפון עם חביתה.
חטיף בריאות.
ארוחת עשר
נכון ובריא יותר לצייד את הילד בארוחה מהבית ולא לתת לו כסף לקנייה במזנון. אופציה שבד"כ מסתכמת בחטיפים וממתקים.
דוגמאות:
כריך המורכב מלחם מחיטה מלאה/ שיפון עם אבוקדו+ירקות.
כריך המורכב מלחם מחיטה מלאה/ שיפון עם חומוס ביתי+ירקות.
כריך המורכב מלחם מחיטה מלאה/ שיפון עם טחינה+ירקות.
כריך המורכב מלחם מחיטה מלאה/ שיפון עם טונה וביצה קשה.
כריך המורכב מלחם מחיטה מלאה/ שיפון עם גבינה (עד 5%).
ירקות– את הירקות (עגבניות שרי, מלפפונים, פלפלים, גמבות וגזרים חתוכים) מומלץ לתת בקופסת אחסון אטומה שתשמור על הטריות ועל כך שהם לא ימעכו.
שתייה– מומלץ לצייד את הילדים בבקבוק קטן ונוח לנשיאה ולא לסמוך עליהם שייגשו לברזייה כדי לשתות. השתייה המומלצת היא מים ולא שתייה מתוקה, כדי לא להוסיף קלוריות מיותרות ולשמור על בריאות השיניים.
סיכום
ילדים שאוכלים תזונה מאוזנת הם גם ילדים עם יכולת לימודית טובה.
ד"ר גיל וינבאום (ND-CA)- מטפל ומרצה ברפואה משלימה. הקליניקה לרפואה משלימה.
