איש זקן ובנו חיו בטירה נטושה על צלע גבעה. רכושם היחיד היה סוס .
יום אחד, הסוס ברח. השכנים באו להשתתף בצערם. "זה באמת רע מאוד!" אמרו. "כיצד אתם יודעים?" שאל האיש הזקן .
ביום למחרת, הסוס שב, והביא עמו כמה וכמה סוסי פרא. האיש הזקן ובנו כלאו את כולם מאחורי השער. השכנים מיהרו להגיע. "זה טוב!" אמרו . "מאין לכם?" שאל האיש הזקן .
ביום למחרת, ניסה הבן לרכב על אחד מסוסי הפרא, נפל ושבר את רגלו. השכנים הגיעו מיד לאחר ששמעו את החדשות. "זה לא טוב!" אמרו . "מאין לכם?" שאל האיש הזקן .
יום לאחר מכן, הגיע הצבא, ואילץ את הגברים הצעירים להתגייס, כדי ללחום בקרב שנערך הרחק משם נגד שבטים ברבריים צפוניים. רבים מהם עתידים היו שלא לשוב לעולם. אך הבן לא יכול היה ללכת, מכיוון ששבר את רגלו .
( הואי – נן – טסה )
הרבה דברים שבתחילה נאמרים ונשמעים "נוראים" ייתכן והם "קרש ההצלה" או "הפתח לשינוי" בעבורנו.
הסיפור הנ"ל רק מחדד את האמרה שסערה אינה נמשכת יום שלם- מה שנראה כסערה בתחילת היום, ייתכן ובסוף היום יתברר כגשמי ברכה..
אסיים בציטוט מדבריו החכמים של ג׳וש בילינגס
"חכמת החיים האמיתית אינה באחזקת קלפים טובים. אלה לשחק טוב עם הקלפים המצויים בברשותך"
רק בריאות.
(ג.ו)
