גן עדן וגיהינום
סמוראי אחד התייצב לפני מורה הזן שלו ושאל אותו: "האם יש באמת גן עדן וגיהינום? ואם הם קיימים, היכן השערים אליהם?"
המורה נעץ בסמוראי מבט ממושך ואז שאל אותו: "למי אתה חושב את עצמך, שאתה מעז לשאול שאלה כזאת?"
"אני סמוראי" השיב הסמוראי.
"אתה? סמוראי?" ענה לו המורה בלעג. "אתה דומה יותר למקבץ נדבות!"
בפנים סמוקות מכעס שלף הסמוראי את חרבו ו…..
"נו, טוב" אמר המורה, "אפילו חרב יש לך…… בסדר, אבל אני בטוח שאתה לא יודע להשתמש בה ולא תוכל לערוף את ראשי…."
רותח מרב כעס הניף הלוחם את חרבו כדי לדקור את המורה.
בדיוק ברגע שהניף את החרב, אמר לו המורה החכם: "הנה נפתחים שערי גיהינום."
מופתע ונבוך החזיר הסמוראי את החרב למקומה וקד לפני המורה קידה עמוקה.
"עכשיו נפתחים שערי גן עדן," אמר החכם.
(הקואן)
השליטה העצמית היא הבסיס לאיזון פיזי ונפשי.
בתורת הזן, יש להימנע מהפרזות חיצוניות ופנימיות. יש לשמור על צניעות וענווה, לא להיקשר לדברים חומריים שמעכבים את חירותנו הנפשית.
בכל אחד מאיתנו מצוי גן העדן והגיהינום. זה תלוי בנו באיזה שער נבחר להיכנס.
(ג.ו)
אסיים בציטוט דבריו החכמים של קונפוציוס:
"איש המעלה תובע מעצמו, איש נחות תובע מאחרים".
רק בריאות.
