כל חוויה שלילית שאנו חווים משפיעה על הנפש ומשאירה את חותמה גם על הגוף. כתוצאה מכך נוצרת ירידה בתפקוד הפיזי והמנטלי של האדם. כמובן, שאדם מבוגר חווה יותר חוויות מאשר אדם צעיר. בלתי נמנע, כי במהלך החיים האדם חווה גם חוויות שליליות רבות, ולכן ירידות פיזית ונפשית היא חלק מהזקנה.
גם למצבו הסוציולוגי של הפרט,יש השפעה גדולה בשמירה על החוסנו הפיזי והנפשי.
בין הקשיים שעמם מתמודד האדם המבוגר יש להזכיר גם את הצניחה במעמדו של הזקן בעולם המערבי המודרני, כחלק מתרבות הצריכה המשדרת לו מסרים שהוא "מיותר". פעמים רבות הזקן עצמו אינו מוצא דרך להרגיש "שייך" ו"רלוונטי".
במקומות רבים אף עולה השכיחות של תופעות כגון שנאת זקנים , אפליית זקנים ואלימות נגד זקנים.
במהלך המחקר, שבוצע בסיוע המוסד לביטוח לאומי וקרן ספיר של מפעל הפיס, נבדקו 892 קשישים וקשישות מעל גיל 70 שהגיעו לאשפוז רפואי מכל סיבה שהיא בבתי החולים רמב"ם והדסה .
הקשישים נשאלו בשאלונים ישירים אם עברו התעללויות על ידי בני המשפחה המטפלים בהם כשבנוסף פעלו החוקרים לזהות סימנים של התעללויות לא מדווחות . לשם כך, חולקו מאפייני ההתעללות בזקנים למספר קטגוריות כגון התעללות פיזית, התעללות נפשית הכוללת השפלה ואיומים, ניצול כלכלי, הזנחה התעללות חברתית הכוללת הגבלת החופש של הזקן ועוד . הממצא המרכזי של המחקר הוא ש-24% מהנחקרים אותרו כסובלים מאחת או יותר מקטגוריות ההתעללות על ידי בן או בני משפחה מטפלים, בעוד שרק 6.5% שדיווחו על התעללות בפועל .נתון נוסף שנחשף במחקר הוא שכמעט אחד מכל עשרה קשישים (9.5%) מנוצל כלכלית ע"י בן משפחה שמטפל בו. 16.6% מהזקנים הוזנחו ע"י בני המשפחה שטיפלו בהם, 10.1% חוו התעללות נפשית וכ-2% חוו אלימות פיזית .
ממצא חשוב נוסף הראה שבקרב קבוצת הזקנים עם ירידה קוגניטיבית חלה עלייה ניכרת באחוזי הזקנים שחוו התעללות, מה שהופך אותם, לדבריה של החוקרת, לקבוצת סיכון. כך למשל, 39% מהזקנים שחוו ירידה קוגניטיבית עברו הזנחה, 24% עברו התעללות פיזית ו-22.5% חוו התעללות נפשית .
בני אדם שונים נבדלים בצורה ניכרת ביכולתם להפיק את המיטב מגיל הזיקנה. אנשים שהגיעו בימי חייהם לסיפוק ומימוש עצמי בתחום המקצועי והאישי, יכולים לנצל תקופה זו כדי ליהנות מפירות עמלם, להשלים משאלות וציפיות שלא הספיקו ב"מרוץ החיים" ולערוך סיכומים. לעומתם, אנשים אחרים, שלא מיצו את האפשרויות השונות לאורך חייהם, גיל הזקנה יעמוד בסימן של מרירות, קינאה ותחושת החמצה קשה.
למבנה האישיות הייחודי של כל אדם יש תפקיד משמעותי בקביעת יכולתו להתרגל לזקנה ולתפקד במסגרתה, מה גם שתכונות אופי רבות מתחדדות עוד יותר בגיל זה: אנשים חברותיים הופכים לחברותיים יותר, אנשים עקשנים הופכים לעקשנים יותר, אנשים עצבניים הופכים לנרגנים יותר…..
בתרבות בה החברה הפטריאכלית היא השלטת, מקבלים היום וקיבלו בעבר הזקנים מקום של כבוד.
תמיד ניסיון החיים המצטבר עם השנים הוסיף לאדם חוכמה ודעת. הזקנים כונו "זקני השבט" והם היו אלה שקיבלו החלטות בעבור שאר העדה על סמך ניסיון חייהם הרב. באנגלית ישנו הביטו "Old and Wise" שמשמעו, זקן וחכם.
אצלנו בישראל, ניתן לראות זאת עדיין בקרב העדה האתיופית, שהקאדי= החכם הזקן, הוא זה הפוסק במחלוקות. גדולי ופוסקי הדור בעדה החרדית הם סביב גיל ה-90!
התנ"ך מלא בדוגמאות המציגות את הזקנה באור חיובי:
השכר על קיום מצוות הוא אריכות ימים (שמות כ’ 12).
אריכות ימים ניתנת כשכר קיום התורה כולה (דברים ו’ 2).
"מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" (ויקרא י"ט 32).
בתרבות המערבית הסגידה לנעורים היא קיצונית ומוגזמת.
די לפתוח את עיתוני סוף השבוע ולהסתכל על הפרסומות שממלאים אותם. תמיד יהיו בחורות ובחורים (אם להיות קצת יותר מדויק, בעיקר בחורות…) בעשור השני לחייהם כשהם לבושים בלבוש מינימאלי וסובלים (מרצון) מתת תזונה חמורה.
הדוגמנים הללו הם המודל חיקוי ליופי, הצלחה ובריאות. לא במקרה השם של דוגמנ/ית באנגלית הוא Model = מודל לחיקוי/ דוגמה.
המחמאה הנפוצה ביותר בין אנשים מעל לגיל 40 היא: "את/ה נראה כל-כך צעיר עם החלוצה/ המכנסיים/ הז’קט/ העניבה / השיזוף /התספורת /האיפור הזה….."
גם הפילוסופים הגדולים של המאה הנוכחית אינם חוסכים את דעתם לגבי הזקנה:
"הטרגדיה של החיים היא שאנו נעשים זקנים מוקדם מדי וחכמים מאוחר מדי"- בנג’מין פרנקלין.
"השנים מקמטות את העור, אך שעמום מקמט את הנפש"- דאגלס מקארתור.
"הכול רוצים להאריך ימים, אבל אף אחד אינו רוצה להזדקן"- יוהאן נסטרוי.
יש לנו נטייה לחשוב כי הסגידה לנעורים החלה רק בעשור האחרון. אך אם נבדוק את הפזמון השיר שכתבה מירית שם-אור (הולחן ובוצע ע"י צביקה פיק) ושהיה להיט השנה בשנת 1977 "אהבה בסוף הקיץ" :
"הם היו האוהבים הצעירים ברגעים הכי יפים של החיים העולם שייך תמיד לאוהבים הצעירים, ברגעים הכי יפים של החיים"
…נגלה שהסגידה לנעורים החלה כבר לפני מספר עשורים.
יש זרם גדול בעולם הפסיכולוגיה שטוען שהסיבה העיקרית לכך שבני האדם סובלים מדיכאונות היא הידיעה כי ימיו של האדם על פני האדמה ספורים ושבשלב מסוים הוא ימות. וכך למעשה האדם מנהל את חייו כאשר "עננת הזקנה והמוות " מרחפת כל העת מעל לראשו.
האדם הוא היחיד מכל החיות והגזעים בטבע שיודע כי בשלב מסוים הוא יעבור מן העולם. יש הטוענים כי הדתות "נוצרו" כדי למלא את החלל שנוצר עקב הידע הזה. בכל הדתות ישנה הבטחה לחיים טובים יותר וחיי נצח בעולם הבא. ישנם מחקרים המראים כי אנשים מאמינים (ולא משנה מה דתם) חיים שנים רבות יותר ועם פחות דיכאונות מאשר אנשים אתאיסטים.
למרות שהזקנה היא תהליך טבעי, כאשר אדם (ולא משנה מה גילו) חושב על המושג זקנה בדרך כלל עולות במוחו רק אסוציאציות שליליות, ולא אסוציאציות חיוביות.
במחקר שנערך בדנמרק בשנת 2006 ובו נתבקשו 500 אנשים מן הישוב לכתוב מה האסוציאציה שמעוררת בהם המילה "זקן", נתקבלה תמונה עגומה. עשרת הביטויים הפופולאריים בהקשר הזה היו:
-
נבול
-
שחוק
-
עייף
-
מיושן
-
תשוש
-
מקומט
-
מנוון
-
סנילי
-
ישיש
-
חלף זמנו
לכן אין זה מפתיע שרבים מנסים להתכחש לזקנה. רוב האנשים (אם להיות קצת יותר מדויק, בעיקר נשים…) עושים זאת בשתי דרכים עיקריות:
תכשירים הקוסמטיים– בשימוש קבוע בתכשירים קוסמטיים וסרומים המבטיחים להעלים את קמטי הגיל מהפנים והגוף, ובד"כ רק מצליחים להעלים את הקמטים מהארנק שהיה פעם תפוח…, קונסילרים, מייקאפ וצבע לשיער שמכסים את סימני הגיל.
ניתוחים פלסטיים– מתיחות פנים, הרמת עפעפיים (כפי שעברו לא מזמן הנשיא וראש הממשלה שלנו), שאיבות שומן, מתיחות בטן, הזרקות קולגן והזרקות של בוטוקס.
יש בעיות אמיתיות שמופיעות עם התבגרות הגוף כמו: ירידה ביכולת המוטורית, פגיעה בצלילות החושים, מחושים וכאבים. יש בעיות פסיכולוגיות כמו: ירידה בזיכרון, בידוד חברתי ואובדן של אנשים הקרובים לליבנו- בני משפחה וחברים.
אך הכחשת ההזדקנות היא מכשול בפני למידה ויישום השיטות שיכולות לעזור לך להתמודד בצורה רציונאלית ואפקטיבית עם השינויים הפיזיים, הקוגטיביים והנפשיים שמופיעים בצורה טבעית עם הגיל.
רק בריאות.
ד״ר גיל וינבאום(ND-CA)- מטפל ומרצה ברפואה משלימה. הקליניקה לרפואה משלימה.
