בעל חנות תלה שלט מעל לדלת, "גורים למכירה". שלטים כאלה מושכים ילדים קטנים, ובאמת הופיע ילד.
"כמה עולים הגורים?" שאל, בעל החנות השיב, "ממאה שקלים ועד מאתיים."
הילד הקטן הכניס את ידו לכיס ושלף מטבעות. "יש לי חמישה שקלים," אמר. "האם אוכל להביט בהם בבקשה?"
האיש חייך ושרק, ומבעד לחדר אחורי בחנות יצאה אישה אחת עם חמישה כדורי פרווה קטנים. גור אחד נשרך מאחור. מייד לקח הילד את הגור הזה, שצלע, ושאל, "מה קרה לו?"
בעל החנות הסביר שהווטרינר בדק את הגור וגילה שעצם הירך שלו פגועה וכי הוא יצלע תמיד. הילד הקטן התרגש. "אני רוצה לקנות את הגור הזה."
האיש השיב, "לא, אינך צריך לקנות את הגור הזה. אם אתה באמת רוצה אותו, אתן לך אותו במתנה."
הילד הקטן התאכזב. הוא הביט בעיניו של המוכר, הצביע באצבעו ואמר, "אני לא רוצה שתיתן לי אותו. הכלב הזה שווה בדיוק כמו כל האחרים. אשלם את מלוא המחיר. אתן לך עכשיו את הכסף שיש לי, ומדי חודש אוסיף לך עשרה שקלים עד שאשלם את מלוא תמורתו."
בעל החנות אמר, "אתה לא צריך לקנות את הכלב הזה. הוא אף פעם לא יוכל לרוץ ולקפוץ ולשחק איתך כמו כל הגורים האחרים."
הילד הרים את רגל המכנס שלו וחשף רגל מעוותת של ילד נכה, מחוזקת בתומכות מתכת. הוא ענה ברכות, "גם אני לא יכול לרוץ, והגור הקטן זקוק למישהו שיבין אותו."
( דן קלארק )
מה שנראה לנו לפעמים מיותר וחסר ערך, לאחר הוא עולם ומלואו. דבר שלעיתים הוא חיסרון בעניינו, הוא יתרון בעיני האחר.
אל לנו לשפוט את הדברים רק מנקודת ראותנו, שלנו…. "הכל בעיני המתבונן."
אסיים בציטוט מדבריו החכמים של ויקטור הוגו
"האושר העילאי ביותר בחיים טמון באמונה כי אנחנו אהובים"
רק בריאות.
(ג.ו)
