תסמונת המעי הרגיז-(IBS ( Irritable Bowel Syndrome / ד"ר גיל וינבאום (N.D-C.A)

לפי הרפואה המערבית המודרנית, תסמונת המעי הרגיז (הידוע גם כמעי העוויתי, שלשול עצבני, הפרעה וגטטיבית במעי או ריר המעי הגס) הינה מחלת מעיים שאינה דלקתית.

הסיבות לתסמונת המעי הרגיז אינן ברורות לגמרי. חוץ מפעילות הפרשה של המעי עקב גירוי פרא-סימפתטי מופרז, אין שום הוכחה כי פגמים מבניים של המעיים קשורים לתסמונת זו. בכל אופן, מגוון של גורמים זוהו כגורמים אפשריים:

• אספקט פסיכולוגי– בעיות משפחה, נישואין או עבודה, מתח ולחץ נפשי.
• אספקט תזונתי– דיאטה לא מסודרת כגון דיאטה עם רמה נמוכה של סיבים.
• אספקט אלרגני– אלרגיות לאוכל כגון חיטה, דגנים, מוצרי חלב, פירות הדר, תה,קפה,תפוחים, אגסים וסלטים.

תסמונת המעי הרגיז הינה ההפרעה השכיחה ביותר בקיבה ובמעיים בחברות המערביות המתועשות. 30%–50% מכלל המטופלים שהופנו לגסטרואנטרולוגים סובלים הפרעה זו. למרות זאת, כמעט בלתי אפשרי לקבוע את המספר המדויק של הסובלים, מכיוון שרבים אינם פונים לטיפול רפואי.

חלק מההערכות טוענות כי בערך 15% מהאוכלוסייה סובלים מהתסמונת. כמו כן,בקב’ הגיל 40-20 מספר כפול של נשים מאשר גברים סובל ממנה, למרות שמאוד הגיוני שהמספר שווה מכיוון שהגברים אינם מדווחים על הסימפטומים באותה שכיחות.

סימפטומים עיקריים:

• עצירות ושלשולים לסירוגין, אשר קשורים לעיתים קרובות לשינויים במצב הרוח.
• רמות שונות של חרדה, דיכאון, רגשות עוינים, לאות והפרעות שינה אשר יכולים להחמיר את המצב.
• מיקום הכאב יכול להשתנות, ההתקפים נוטים להיות מקריים ויכולים לגרום לכאבי חזקים מאוד.
• התכווצויות בבטן התחתונה המרוכזות בצד הימני או השמאלי.
• הפרשת יתר של ריר במעיים (ריר בצואה).
• עשיית צרכים תכופה יותר המלווה בכאב.
• לעיתים הקלה בכאב עם עשיית הצרכים.
• החמרת הכאב באכילה.
• גזים והתנפחות.
• בחילה והפרעות אכילה.
• הצואה בדרך כלל קטנה ועגולה ונראית כמו גללי ארנבת, או דקה והנראית כמו רצועה או בצורת סיגר.

דיאגנוזה

הדיאגנוזה יכולה להיות קשה ונעשית בעיקר על ידי שלילת מצבים אחרים כמו: זיהום חמור במעיים, טפילים במעיים (תולעת סרט, אמבה וכו’), גידול יתר של פלורה במעיים, פטריית הקנדידה, שימוש יתר בחומרים משלשלים וכו’.

תמונה קלינית מלאה עם היסטוריה מפורטת ובדיקה פיסית הינה קריטית לדיאגנוזה מפורטת.

התכווצות השרירים במעי הגס ובמעי העקום התגלתה כלא מתואמת ולא סדירה, ואין סיבה גלויה לעין היכולה להתגלות על ידי רנטגן או אנדוסקופיה. במילים אחרות, בניגוד להפרעות מעיים חמורות אחרות, אין חוסר תקינות במבנה המעיים, ואנשים עם מחלה זו לא מאבדים משקל או סובלים מתת תזונה.

בדיקות מעבדה

קולונוסקופיה, sigmoidoscopy , חוקן בריום וכו’ יבוצעו אם יתעורר חשד למצבים המתוארים למעלה.

טיפול קונבנציונאלי

• משטר דיאטה: דיאטה עשירה בסיבים, עשירה בירקות מבושלים, הימנעות ממאכלים מסובכים וממאכלים רגישים.
• טיפול תרופתי:
• חומרים משלשלים כגון methylcellulose כדי להסדיר את פעילות המעיים,
• חומרים אנטי עוויתיים כגון mebeverine או גורמים הבולמים את פעילות האצטילכולין במערכת העצבים הפרא-סימפתטית כגון דיסיקלומין,
• תרופות נגד דיכאון כגון אמיטריפטילין.

תסמונת המעי הרגיז בראי הרפואה הסינית המסורתית

לפי הרפואה הסינית תסמונת המעי הרגיז יכולה להיגרם על ידי הגורמים הבאים:

• רגשות מרוסנים לאורך זמן: כעס, שנאה, עלבון, טינה, עצבנות, תסכול, לחץ נפשי, מתח, התמרמרות, מרירות, עוינות, עצב, דיכאון, ותנודות כלליות במצב הנפשי יפגעו במיוחד בצ’י הכבד. תפקוד הכבד חשוב במיוחד ביצירת הרמוניה בין הרגשות והעיכול (מסייע לתפקוד הטחול עיבוד וספיגת המזון), כאשר צ’י כבד לא מאוזן הוא יפלוש למערכת העיכול: לטחול ולקיבה (העץ עושה בקרת יתר על האדמה, לפי תיאוריית 5 האלמנטים). פלישה זו תגרום לנפיחות של הבטן וכאב (אשר מחמיר בזמן הווסת), עצירות, שלשול, שילוב של שניהם, גזים, גיהוק, עליית מיצי עיכול לגרון, בחילה, הקאה ועייפות.
• חוסר איזון של הנפש האתרית (Hun ): הכבד מאכסן את הנפש האתרית (Hun ) וסטגנצייה של צ’י הכבד תכלה את הדם, ותגרום סבל לנפש הרוחנית, דבר שיבוא לידי ביטוי בבלבול מנטלי וחוסר החלטיות וכיוון בחיים.
• חולשת צ’י הטחול: תקופות של הרהורים, מלנכוליה, דאגה, חשיבת יתר, עבודה מנטלית רבה, לימודים מופרזים וחשיבה אובססיבית על החיים במקום לחיות ולהנות, גורמים להחלשות ולסטגנציה של צ’י הטחול במצבים אלו ונראה הגברת העייפות, איבוד התיאבון וצואה לא סדירה.
• חוסר איזון של הנפש החושבת (Yi ): הטחול הוא משכנה של הנפש החושבת (Yi ). כאשר הוא במצב לא מאוזן יש ירידה ביכולות הקוגניטיביות של האדם ומופיעים קשיים בריכוז וזיכרון חלש.
• חוסר איזון של הנפש הגשמית (Po ): מכיוון שהריאות שולטות בירידת הצ’י וקשורות ביחסי יין-יאנג למעי הגס, דבר זה ישפיע בסופו של דבר על תנועת המעיים ויגרום לעצירות. היחסים בין הריאות למעי הגס מסבירים כיצד רגשות נוספים כמו צער ואבלות אשר פוגעים בצ’י הריאות ובנשמה הגשמית (ההיבט הרגשי מנטלי של הריאה נקרא Po ) יפגעו בקצב התקין של תנועת המעיים.
• חוסר איזון כח הרצון (Zi ): הכליות מאכסנות את כוח הרצון (Zi ), הדחף הפנימי של האדם, יציבות והגינות. ליקוי בכליות יכול לגרום להופעת סימפטומים כגון דיכאון, חרדה, חוסר ביטחון, עצבנות, חוסר בבסיס והרגשת פרפרים בבטן.
• הרגלי אכילה לא סדירים: הרגלי אכילה לא סדירים כמו, אכילה מועטה מדי (במיוחד בדיאטה ללא חלבונים), אכילת יתר, צריכת יתר של מאכלים מייצרי לחות ואוכל קר (כגון: מוצרי חלב, ירקות לא מבושלים ופירות) יחלישו ויפגעו בתפקוד הטחול. זה יבוא לידי ביטוי בתיאבון מועט, עיכול גרוע, עייפות, התנפחות הבטן וצואה לא סדירה. יתר על כן, צריכת יתר של אוכל באיכות ירודה עקב מניפולציות הנעשות בחקלאות המודרנית (חומרים קוטלי עשבים וקוטלי מזיקים, הורמונים, הנדסה גנטית), שיטות עיבוד מזון (שימור, הקפאה, בישול קודם) ושיטות בישול (מיקרוגל, טיגון) יחלישו בבירור את הטחול ויגרמו להתדרדרות במצבה של מערכת העיכול
• שימוש יתר באנטיביוטיקה: שימוש יתר באנטיביוטיקה בטיפול במחלות זיהומיות ומדבקות. רב סוגי האנטיביוטיקה הינן לחות וקרות מטבען ומובילות לצמצום צ’י הטחול ולצבירת לחות בטחול ובקיבה. עקב כך מוחלשת מערכת העיכול , דבר הבא לידי ביטוי בשלשול, התפרצות של קנדידה, הפרעות עיכול, עייפות, חולשה, משקל נמוך וכו’. כמו כן, המערכת החיסונית מוחלשת וכך נפגעות הריאות והכליות.
• זיהום אויר: האוויר יכול להיות מזוהם. תושבי העיר הנושמים אוויר עומד ואדי מכוניות, מועדים יותר למחלות ריאה. דבר זה יגרום לחסימת הריאות ויבוא לידי ביטוי בפגיעה בצ’י הריאות. כך נראה שיעול, נטייה להתקרר בקלות, דיבור בקול חלש ונטייה להתעייף בקלות.
• חולשה של הכליות: הכליות הינן שורש תמצית השמיים ושולטות בשני הפתחים התחתונים. ליקוי בצ’י הכליות ו/או ביאנג בכליות יכול לבוא לידי ביטוי בשלשול כרוני, חולשה כרונית, עייפות לאחר פעילות המעיים ורצון לעיסוי הבטן.

אבחנה מבדלת

מהאמור לעיל, ניתן להבין כי תסמונת המעי הרגיז מתאימה גם לסינדרומי עודף וגם לסינדרומי חסר: סינדרום העודף העיקרי הוא סטגנצייה של צ’י הכבד אשר פולש לטחול, לקיבה ולמעיים, וסינדרום החסר העיקרי הוא חסר של צ’י הטחול והקיבה.

אם הפתולוגיה הדומיננטית היא סטגנצייה של צ’י הכבד אשר פולש לטחול, לקיבה ולמעיים, נראה סימפטומים כגון: נפיחות חמורה יותר של הבטן, בחילות, הקאות, יובש, ולפעמים יציאות לא סדירות, לשון: בצבע כהה- ארגמני או אדומה בצדדים, דופק: תילי. בדרך כלל יהיו סימנים לרגשות ישנים אשר הודחקו.

אם הפתולוגיה הדומיננטית היא חסר של צ’י הטחול והקיבה, נראה סימפטומים כגון: יציאות לא סדירות, נפיחות קלה של הבטן, עייפות, לשון:חיוורת ודופק: ריק. בדרך כלל יהיו סימנים לאחד מהמצבים הנפשיים המתוארים למעלה, בשילוב של הרגלי אכילה לא סדירים.

בד"כ סינדרום מעין זה דבר יופיע אצל מטופלים אשר בילדותם סבלו משלשולים ו/או עצירות, עייפות קבועה וחולשה פיסית, נפשית ורגשית. הדופק: בעמדת הכליות והריאות יהיה לעיתים קרובות עמוק וחלש.

הטיפול ברפואה המשלימה

בסטגנצייה של צ’י הכבד אשר פולש לטחול, לקיבה ולמעיים, יש להשתמש בנקודות מסוימות בדיקור מאוזן או בפיזור, תלוי בחומרת המצב.

בחסר של צ’י הטחול והקיבה, יש להשתמש בנקודות מסוימות בדיקור בטכניקת חיזוק.

פרוגנוזה

המחלה מגיבה טוב מאוד לטיפול ברפואה משלימה, המטפל כחלק מאסטרטגיית הטיפול, לוקח בחשבון את תופעות הלוואי לתרופות הרפואה המערבית ואת העובדה שאין טיפול יעיל ברב המקרים על ידי רפואה המערבית המודרנית לא תהיה הקלה בסימפטומים לטווח רחוק, וכמו כן הבעיה לא תיפתר. המטופלים צריכים להיות מעודדים ולשתף פעולה ברצון בתהליך הריפוי תוך שימת דגש על השבת האיזון לגוף בכל הרבדים: בדיאטה, ברמה הרגשית ובסגנון החיים.