ילד אחד שאל את אביו:"אבא מה זה כסף?"
האב חשב קצת ואז לקח חתיכת זכוכית פשוטה, הרים אותה והניח אותה מול עיניו של בנו.
"הבט דרך הזכוכית הזאת," אמר האב.
הביט הילד דרך הזכוכית וראה את אביו, את העוברים והשבים שצעדו על המדרכה ואת תנועת כלי הרכב ברחוב.
אחר כך לקח האב צבע כסף, מרח אותו על אחד מצדי חתיכת הזכוכית והפך אותה למראה.
"הבט עכשיו," אמר האב לבנו.
הילד הביט במראה, אבל עכשיו הוא ראה רק את הפנים שלו עצמו.
"רואה? זה מה שעושה הכסף," אמר האב. "הוא גורם לנו לראות רק את עצמנו."
(סיפור עם יהודי)
הסיפור הזה מדגיש לנו מה עושה העושר: הוא מקטין את יכולת הראיה של האדם . האדם הופך לפחות רגיש לזולת, לאנוכי ומסוגר.
האם העושר מביא אושר?
לא בטוח ולא תמיד. ישנם סיפורים לכאן ולכאן.
קיים ויכוח מתמיד בין אנשים הטוענים כי רק מתן בסתר הוא מתן אמיתי, ואלו מתן בפומבי הוא רק כדי ליצור דעת קהל חיובית, שאמורה בהמשך להכניס לאותו אדם עוד ועוד כספים.
בימים אלה מתנהל קמפיין שנקרא "מליון אנשים רעבים בשקט". הוא נועד להעלות על סדר היום הציבורי כי כל אחד משבעה אנשים שחיים במדינת ישראל הוא עני.
כשאלה מימדי העוני בישראל, דעתי היא שאין לנו כמדינה, את הפריבילגיה לפשפש בכוונותיהם של התורמים. וכל שקל שעוזר לאנשים לא להיות רעבים הוא שקל מבורך.
אסיים בציטוט מדבריו החכמים של יוליוס קיסר:
"כל מה שאפשרי כבר נעשה, כל מה שבלתי אפשרי- יעשה"
רק בריאות.
(ג.ו)
