היו היה פעם ילד בעל מזג רע . הוא לא הצליח להשתלב בשום מסגרת ותמיד רב עם הסובבים אותו. למרות הניסיונות השונים שכללו דיבור אל ליבו, ענישה חמורה ושיטת "המקל והגזר"- דבר לא עזר….
יום אחד, האב נתן לבנו שקית מלאה במסמרים ואמר לו: " בני, במקום לריב עם כל הסובבים אותך, בכל פעם שאתה מאבד את סבלנותך או שאתה רוצה לריב עם מישהו, תקע מסמר בגדר העץ שנמצאת בחצר שלנו" .
ביום הראשון, הוא תקע 36 מסמרים בגדר . ביום השני הוא תקע 43 מסמרים בגדר. ביום החמישי הוא תקע 49 מסמרים בגדר. בשבועות הבאים , הוא למד לשלוט בעצמו ומספר המסמרים פחת בגדר מיום ליום: הוא גילה שיותר קל לשלוט בעצמו מאשר לתקוע מסמרים בגדר שבחצר…
לבסוף, הגיע היום בו הילד לא תקע אף מסמר בגדר . לאחר ארבעה ימים נוספים שהילד לא היה צריך לתקוע מסמרים בגדר, הוא רץ מאושר לאביו וסיפר לו שכבר חמישה ימים הוא לא תקע אף מסמר .
האב שמח על הבשורה ואז ביקש מבנו: "בכול יום שעובר שבו לא איבדת את סבלנותך או רצית לריב עם מישהו , תוציא מסמר מהגדר .
עברו עוד מספר שבועות נוספים עד שהגיע היום המיוחל שהילד יכול היה לבשר לאביו כי הוא הסיר את כל המסמרים מהגדר . הוא רץ מאושר לאביו וסיפר לו שכבר אין אף מסמר תקוע בגדר שבחצר.. .
האב הוביל את בנו לגדר שבחצר ואמר לו :" בני, התנהגת למופת ואני מאוד גאה בך, אבל תסתכל על כל החורים שיש בגדר …היא לא תהיה אף פעם יותר כמו קודם . ..
כשאתה רב עם משהו ואומר לו משהו רע, אתה משאיר בו חלל . אתה יכול לתקוע סכין באדם ואחר כך להוציא אותו, אבל תמיד יישאר פצע . פגיעה מילולית מכאיבה בדיוק כמו פגיעה פיזית . לא חשוב כמה פעמים תתנצל ותתחרט לאחר מכן , תמיד תישאר צלקת- ממש כמו החורים הללו שנשארו בגדר….
הילד הרכין את ראשו, דבריו של אביו חדרו לליבו ועיניו נמלאו דמעות של חרטה.
מאז אותו היום בחצר הבית, שינה הילד את דרכיו ואת מזגו.
(סיפור עם אוסטרלי)
כאשר אנו מודעים לכך שפגענו במישהו, בין אם במזיד או שלא במתכוון- אנו חייבים לבקש סליחה. בקשת הסליחה מהזולת היא תנאי חשוב ביחסינו עם הסובבים אותנו., והיא תנאי מאוד חשוב ביחסנו אל ועם עצמנו…
מעצם בקשת הסליחה אנו יוצרים תהליך בו המודע והתת-מודע שלנו "לומדים את השיעור" ויש סיכוי רב שלא נחזור על אותה הטעות פעם הבאה.
בקשת הסליחה והמחילה שהיא מביאה איתה מאפשרת לאדם להרגיש טוב ושלם עם עצמו.
עימותים ומחלוקות לא פתורים, משאירים באדם צלקות, צלקות שרגשי אשם ורעל מצפים אותם….
יש אנשים הסובלים מבעיות אוטו-אימוניות, מחלות בהן הגוף תוקף את עצמו – רק עקב רגשי האשם והרעל שהצטברו בתוכם במהלך החיים.
הסיפור הנ"ל מראה לנו שבקשת הסליחה והמחילה חשובים, אך עלינו לזכור תמיד שלמרות שבקשת הסליחה מקטינה את הנזק שנוצר- תמיד תישאר צלקת מסוימת. לכן, "סוף מעשה במחשבה תחילה".
כל אחד מאיתנו יכול לשנות את דפוסי ההתנהגות שלו. זה נכון שזה לא פשוט ולא קל, אך זה "זול" יותר מאשר לסבול מרגשי אשם ורעל.
(ג.ו)
אסיים בציטוט מדבריו החכמים של קליר-ווטר:
" בכל שנייה אפשר להיוולד מחדש. בכל שנייה יכולה להיפתח התחלה חדשה. זוהי בחירה. זוהי הבחירה שלך "
רק בריאות.
