אם ניגשים ל-San Jiao באמצעות אנלוגיה שסופקה על ידי הקשר תרבותי אפשר להגיע להבנה טובה יותר של חשיבותו של איבר זה. האנלוגיה יכולה להעניק הקשר מיידי עבור חלק מהתייחסויות המקור המסורתיות לגבי San Jiao. היא יכולה גם ליצור בסיס עבור יישום נרחב יותר של הפרוצדורות הדיאגנוסטיות באבחנה המבדלת של ה-Zang-Fu.
 |
|
המונח הסיני San Jiao תורגם לאנגלית כ-Triple Warmer , Triple Burner ו- Three Burning Spaces .
בעברית המונח תורגם כתלת מחמם, שלושת המחממים, שלושת החללים והמחמם המשולש. ייתכן שמן הראוי שיהיו שמות רבים כל כך למערכת המסתורית הזו.
המיקום האנטומי של ה-San Jiao
אין מקביל אנטומי לאיבר היאנגי הזה. עשרה מתוך שניים עשר המרידיאנים קשורים באופן ישיר לאיברים אנטומיים ספציפיים, כלומר ללב, לריאות, למעי הגס, למעי הדק, לכבד, לטחול, לכליות, לכיס המרה, לקיבה ולשלפוחית השתן. המרידיאן האחד עשר, מגן הלב/ מעטפת הלב, הוא סוג של חלל כמו שותפו החיצוני-יאנגי, מרידיאן התלת מחמם. למרות זאת, בעוד שמעטפת הלב קיימת מבחינה אנטומית, התלת מחמם אינו מוכר.
היכן אנו ממקמים את התלת מחמם?
שאלת מיקומו ברפואה המערבית וברפואה הסינית המסורתית (TCM ), היא בעייתית. הספרים העתיקים של הרפואה הסינית מתארים את התלת מחמם כאיבר פונקציונלי, ולא כאיבר אנטומי. בפרק 38 של הספר "Classic of Difficulties" נאמר כי קיימים שישה איברים יאנגיים לרבות התלת מחמם, "שיש לו שם אך אין לו צורה". בספר "Nei Ching " משווים את הפונקציה של שלושת המחממים למערכת הביוב של הגוף, בעוד שהמיקום האנטומי אינו מתואר.
מקורות מסוימים גורסים כי שלושת המחממים קיימים לא בצורה אלא רק בשם ואילו מקורות אחרים מייחסים להם מיקום ממשי ומרקם של ממברנות שומניות. התיאוריה הברורה ביותר לגבי שלושת המחממים מתייחסת אליהם כאל חיבור בין היקום לאדם, ורואה אותם כמחולקים לחלק עליון, אמצעי ותחתון השולטים על האזורים התואמים בגוף.
דבר נוסף שקשה להבינו הוא מערכת היחסים בין התלת מחמם לשותף שלו ביחסי היין-יאנג- מעטפת הלב. הספרChinese Acupuncture and Moxibustion" " אינו מזכיר את התלת מחמם ומעטפת הלב בחלק העוסק במערכת היחסים בין איברי ה-Zang וה-Fu (האברים המלאים= היינים, והחלולים= היאנגים). ואם זה לא מספיק מסובך, מורים ורופאים סינים מסוימים מרחיקים לכת ואומרים כי התלת מחמם ומעטפת הלב אינם מקושרים באופן פנימי-חיצוני כמו האיברים האחרים. רופאים סיניים אחרים טוענים כי מערכת היחסים הפנימית-חיצונית של התלת מחמם ומעטפת הלב חשובה רק עבור אקופונקטורה ופחות בעבור צמחי המרפא הסיניים.
תיאורית ההקשר התרבותי
ישנה תיאוריה שרואה ב-San Jiao דרך להסביר את הנוזלים הבין-רקמתיים של הגוף. רעיון זה היה מבוסס חלקית על הפונקציה המסורתית של ה-San Jiao – ויסות מטבוליזם של מים בכל המחממים, כמו גם יצירת Jin Ye (=נוזלי הגוף). על פי הספר Chinese Acupuncture and Moxibustion" ", ’המחמם העליון, האמצעי והעליון משתלבים ביחד עם איברי ה-Zang-Fu המקושרים אליהם, וכל אחד מהם מתפקד בצורה שונה על מנת להוציא לפועל את העיכול, הספיגה, ההפצה וההפרשה של מים ומזון.
החומרים החיוניים= Jin Ye (נוזלים) מוסברים באופן מסורתי כתוצר של טרנספורמציית הצ’י של ה-San Jiao .
סוג המחלות המיוחסות לליקוי ב-San Jiao , מאופיינות בחסימת זרימת הנוזלים המובילה לצבירת חום ולחות. מחלות המוגדרות באופן ביו-רפואי המשפיעות על ה-San Jiao כוללות את המחלות הזיהומיות, Chyluria , Schistosomiasis ו-Pulmonary Tuberculosis .
גישה זו מסבירה רק מטבוליזם של מים ואינה כוללת פונקציות אחרות של San Jiao כמו ’הזרמת שלושת סוגי הצ’י והפצתם לחמשת איברי ה-Zang ולששת איברי ה-Fu .
אם ניגשים ל-San Jiao באמצעות אנלוגיה שסופקה על ידי הקשר תרבותי אפשר להגיע להבנה טובה יותר של חשיבותו של איבר זה. האנלוגיה יכולה להעניק הקשר מיידי עבור חלק מהתייחסויות המקור המסורתיות לגבי San Jiao . היא יכולה גם ליצור בסיס עבור יישום נרחב יותר של הפרוצדורות הדיאגנוסטיות באבחנה המבדלת של ה-Zang-Fu .
ישנם דברים מסוימים בכל תרבות שאינם ניתנים לתרגום בדרך שתהיה מובנת לחלוטין לאחר. מקלות אכילה (chopsticks ) למשל, הם אטרקציות לשעת הארוחה ברוב הבתים המערביים. הם אינם מהווים איום על תעשיית הסכו"ם. אנו ’מבינים’ מקלות אכילה אך איננו רואים כל סיבה עבורם. הויכוח מתרחש בצורה שכזו: אפשר לעשות הכל עם כף, לשם מה צריך מקלות אכילה? אך בסין, בבית הסיני, מקלות אכילה מספקות מיומנות משותפת לכל חברי המשפחה. סינים משוכנעים כי השימוש היומיומי במקלות אכילה מעבירה מסר לידך ומגרה את המוח. שימוש במקלות אכילה מאפשר לך לאכול ביד אחת כך שתוכל להחזיק בקערת האורז שלך בעזרת היד השנייה. אתה יכול להשתמש במקלותיך כדי לקחת בנימוס מזון מצלחת ההגשה. מקלות אכילה הם רב פעמיים, זולים ומשפחה יכולה לאכול בעזרת מספר מינימאלי של כלים. יש כלכלה ואומנות בשימוש במקלות אכילה מהן נהנים הסיניים והן אינן מובנות באופן מיידי עבור מערביים.
דוגמה נוספת הוא הצווארון הסיני. במערב אימצו את הצווארון הסיני כפריט אופנתי, חולצות רבות כיום הן עם צווארון מעיין זה. הסיבה מדוע הסינים לובשים צווארון סיני נעוצה ברפואה הסינית: מחלות חודרות לגוף דרך הפתחים החיצוניים והעור. באזור העורף ישנם נקודות שהסינים מכנים נק’ Feng = נק’ רוח, דרכם חודרת פתולוגיה לגוף. לכן הסינים מרפדים את האזור הצווארי בשכבת בד נוספת לשם הגנה על הבריאות, ולא ליופי.
באופן דומה, אספקטים שונים של TCM סובלים מהתרגום (ראה כתבה על מונחים בטרמינולוגיה הסינית). הבנת ה-San Jiao אינה טובה והיא נושא שנוי במחלוקת במשך מאות שנים בסין. אין פלא שקשה להבינו בעברית. מעבר לכך, יכולות להיות לו רמות שונות של חשיבות בהתאם לדרך בה הוא נלמד. ניתן ללמוד אותו כאיבר Fu , כמערכת מרידיאנית או כדפוס אבחנה עיקרי של TCM .
בחקר הצמחים הבודדים יש התעלמות בסיסית מאיבר ה-San Jiao וממסלול האנרגיה שלו. לאורך כל הספר Chinese Herbal Medicine Materia Medica ישנם רק שלושה עשבים החודרים למרידיאן שלו: Gan Cao (Radix Glycyrrhizae Uralensis) Xiang Fu ,(Rhizoma Cyperi Rotundi) ו- Zhe Bei Mu (Bulbus Fritillariae Thunbergii) , כש-Gan Cao נכנס באופן אוטומטי משום שהוא חודר לכל המרידיאנים. רק כאשר בוחנים זאת כדפוס אפשר לדבר על San Jiao ועל צמחי מרפא באותו המשפט.
צמחי מרפא סיניים והSan Jiao- נפגשים באופן הנוח ביותר בתיאוריית TCM תחת התיאוריה בנוגע לאבחנה המבדלת של הSan Jiao- . בעוד שמעט מאוד צמחים מגיעים לSan Jiao- עצמו, אפשר להחשיב כל אחד מצמחים המתמודדים עם מטבוליזם של מים כבעל השפעה עליו. דפוסי דיפרנציאציה של ה- San Jiao מטופלים בעיקר דרך פורמולות צמחיות.
ככל הנראה, התרגום האנגלי המקיף ביותר של פורמולות המשמשות עבור אבחנה מבדלת של San Jiao הוא הספר Formulas and Strategies . ספר זה מונה ’שלושים וחמש פורמולות מספרו של Wu Ju-Tong (1758-1836) A Systematic Differentiation of Febrile Diseases (Wen Bing Tiao Bian ). האבחנה המבדלת של שלושת המחממים מזהה את רמת (המחלה), במונחים של מיקום אורכי בגוף אליו חדר החום. הדפוסים הפתולוגיים של ה- San Jiao נבעו מתיאוריית ארבע הרמות: רמת הצ’י המגן של המחלות מעלות החום (Wen Bing Tiao Bian ). כפי שמדגיש Maciocia בספרו The Practice of Chinese Medicine , נעשית דיפרנציאציה של זיהוי רמת הצ’י המגן באמצעות דפוסי ארבע הרמות: רוח-חום, קיץ-חום, חום-לח וחום-יבש.
הנפח הגדול ביותר של כתבים אודות ה-San Jiao שתורגם לאנגלית נמצא בספרים אודות תיאוריות אקופונקטורה ומרידיאנים.
המחמם המשולש מחולק לשלושה חלקים: הjiao- העליון, האמצעי והתחתון. תפקידו (של הSan Jiao ) מתואר בפרק 18 של הספר ה-Miraculous Pivot : ’ה-jiao העליון הוא כמו ערפל’. ’הjiao- האמצעי נראה כמו קצף של בועות. הjiao- התחתון נראה כמו תעלת ניקוז.’
מבחינה קלינית, המונחים jiao עליון, אמצעי ותחתון משמשים לעתים קרובות להכללת הפונקציות של האיברים הפנימיים בחלל החזה והבטן. מעל לסרעפת נמצא ה-jiao העליון אשר כולל את הלב והריאות; בין הסרעפת לטבור נמצא הjiao- האמצעי הכולל את הטחול ואת הקיבה; ומתחת לטבור נמצא הjiao- התחתון הכולל את הכליות, המעיים ושלפוחית השתן. לגבי הכבד וכיס המרה יש דעות חלוקות: ספרים מסוימים ממקמים אותם יחד עם המחמם התחתון (בגלל יחסי הקרבה בין הכליות והכבד) ואילו ספרים אחרים ממקמים אותם יחד עם המחמם האמצעי (בגלל ההקשר בין הכבד ומע’ העיכול). בעת האחרונה נהוג למקמם בין המחמם האמצעי והתחתון. ז"א אלמנט העץ, קרי הכבד וכיס המרה "נותנים שרותים" הן למע’ העיכול= מחמם אמצעי, והן למע’ הרביה והשתן= מחמם תחתון.
תיאוריית אקופונקטורה היא מקום נוסף בו ניתן למצוא התייחסויות ל-San Jiao כאל ’המשרד של ערוצי המים; הוא מראה את עצמו בדרכי המים או ’כאחראי על השקיה וכשולט במעברי המים.
בקריאת האגדה של, Yu ההתייחסות שנראתה לי כמשמעותית, במונחים של הבנת ה-San Jiao , הייתה ההקשר התרבותי אותו סיפקה עבור הביטוי ’אחראי השקיה’. מה היה חשוב כל כך במונח ’אחראי ההשקיה הבונה ערוצי מים’ עד שישוו בינו לבין איבר fu ? אגדה זו מעניקה הקשר תרבותי להבנת החשיבות הגבוהה שייחסה התרבות הסינית לאחראי ההשקיה האגדי הקרוי Yu .
אגדת Yu
Yu הוא התגלמות ’עובד הציבור הטוב’ במיתולוגיה הסינית. אם היה קיים במציאות היה זה לפני זמן רב, בסביבות 2350-2200 לפנה"ס. הוא ממוקם מספיק רחוק בהיסטוריה בשביל להיות כמעט בן זמנו של הקיסר הצהוב, HuangTi .
Huang Ti , ’אחד השליטים האגדיים המפורסמים ביותר של סין’, שלט בין 2696 עד 2598 לפנה"ס… העברתו של הקיסר הצהוב לזמנים פרה-היסטוריים נעשית על אף העובדה ש-Su-ma Ch’ien , ההיסטורין הגדול של המאה השנייה לפנה"ס, החל את דיווחיו ההיסטוריים בדיווח אודות Huang Ti , אותו הגדיר כמייסדה של התרבות הסינית וכשליט האנושי הראשון של האימפריה.
האגדה מספרת ש-Huang Ti מינה את Yao לעלות על כיסאו לאחר שניפטר מאחיו, שהיה ’לא טוב’. Yao מינה את Shun , שעבר את ’המבחן העליון של סגולה משפחתית’ בכך שנשא את שתי בנותיו של Yao ועדיין הצליח לשמור על הרמוניה מושלמת במשפחתו. Shun מינה את Gun לשלוט בזרימת המים של (נהר) ה- Yangqi . Gun לא עשה עבודה טובה במיוחד ומת בכלא בשל חוסר סיפוקו של Shun . אז מינה Shun את בנו של Gun , Yu , לתפקידו של אביו.
’אבֶל על כישלונו של אביו ועל עונשו, אסף Yu את כוחות העבודה הנחוצים ובמשך שלוש עשרה שנה מיהר ממקום למקום על מנת לפקח על העבודה, בעודו חי חיים דלים, עד כדי כך שעבר על פני דלת ביתו שלו מבלי לעצור. במקום לנסות לסכור את המים רחוק מהשדות והבתים הוא פקד על עובדיו לחפור תעלות שיאפשרו למים לזרום אל הים במהירות גדולה יותר. רבים מהנהרות הגדולים של סין, לרבות הנהר הצהוב, תועלו מחדש בשל מאמציו. כאשר העבודה הסתיימה המישורים אוכלסו מחדש, החקלאות פרחה, ו-Yu יצא לסיור ארוך בכל האימפריה, ברשמו את טבע האדמה של כל אזור, את היקף עתודות הקרקע שלו ואת המוצרים המקומיים המיוחדים שעליו לתרום לחצר האימפריאלית…
Yu הוכתר בסופו של דבר לקיסר וצאצאיו הפכו לשושלת הראשונה של סין, שושלת הXia- .
הֶקְשר להערכת אחראי ההשקיה
ישנם מספר אספקטים חשובים לאגדה זו שיכולים לשמש להגדלת הבנתנו את חשיבות ה-San Jiao . ראשית, אילוף דרכי המים בסין היה הישג חשוב עבור איחוד המדינה, ייצוב ייצור המזון ואספקת תחבורה ואספקה. בסין בת ימינו יש 138,600 ק"מ של נתיבי מים בפנים הארץ, מתוכם כ-109,800 ק"מ ניתנים לשיט. למרות שהאימפריה הייתה אז קטנה יותר מסין של היום נתונים אלה מעניקים מושג כלשהו לגבי גודלה העצום של מטלת בניית נתיבי המים.
ההשוואה בין פעולתו של San Jiao לעבודה חשובה זו של בניית נתיבי מים שנעשתה על ידי Yu , נותנת את ההבנה באשר לחשיבות שמייחסת הרפואה הסינית לאיבר fu זה.
התייחסויות אחרות ל-San Jiao בספרות כ’שגריר ה- yuan qi , מעודדות השוואה למשימתו המאוחרת של Yu לתור את הארץ ולקטלג את שימושי האדמה באזורים המרכיבים את סין.
בשל תרומותיו המטירה סין כבוד גדול על Yu . ב-Beijing , מול המוזוליאום של Mao , יש מוזיאון מצוין וגדול של היסטוריה סינית. בכל אולם במוזיאון עומד פסל גדול של גיבור מאותה תקופה. באולם הראשון, המוקדש לפרה-היסטוריה של סין, ישנו פסל של Yu .
פקידי האימפריה וה-Zang-fu
יש תקדים ב-TCM לשימוש באגדת Yu כחיבור תרבותי שמטרתו לעזור בהבנת הSan Jiao- . הרפואה הסינית המסורתית בדרך כלל משתמשת בטרמינולוגיה ’המשווה בין מיקומי הקרביים והמעיים לבין פקידים שונים של אימפריה. בין שניים עשר הפקידים הרשומים כקשורים לאיברים הפנימיים בספרים Huang ה- Nei Chingוה- Su Wen אנו רואים באחראי ההשקיה כבעל סטאטוס גבוה מספיק על מנת שייכלל.
"הלב הוא כמו שר המלך המצטיין באמצעות תובנה והבנה; הריאות הן הסמל של האינטרפרטציה וההתנהלות של הסמכות הרשמית והויסות; לכבד יש פונקציה של מנהיג צבאי המצטיין בתכנונו האסטרטגי; כיס המרה מחזיק בתפקיד של פקיד חשוב והגון המצטיין באמצעות החלטותיו ושיפוטו; מרכז בית החזה הוא כמו האחראי על המרכז המוביל את הנתינים בהנאותיהם ושמחותיהם; הקיבה פועלת כפקיד האסמים הציבוריים ומעניקה את חמשת הטעמים; המעיים התחתונים הם כמו הפקידים המפיצים את דרך החיים הנכונה והם מביאים להתפתחות ולשינוי; המעי הדק הוא כמו הפקידים המופקדים על העושר ויוצרים שינויים במהות הפיזית; הכליות הן כמו הפקידים העושים עבודה אנרגטית והם מצטיינים באמצעות מיומנותם; שלושת החללים הבוערים הם הפקידים המתכננים את בניית התעלות והסכרים והם יוצרים נתיבי מים; המפשעה ושלפוחית השתן הם כמו שליטים אזוריים, הם מאחסנים את העודפים ואת ההפרשות הנוזליות המשמשות לויסות אידוי. על שניים עשר הפקידים הללו לסייע זה לזה."
גם בטרמינולוגיה של הרכבת פורמולות של צמחי מרפא משתמש בפקידים האימפריאליים על מנת לתאר את ההיררכיה של מרכיבי הפורמולות הצמחיות. הצמח העיקרי בפורמולה מכונה צ’יף (ידוע גם כמונרך, שליט, מלך, קיסר, מנהל), סגן (ידוע גם כשר, שליש, שותף), עוזר (ידוע גם כשליש) ושליח (הידוע גם כמדריך, מוביל).
סיכום
אגדת Yu יכולה לעזור לנו להצביע על הפונקציות המסורתיות של ה-San Jiao . על בסיס אוריינטציה תרבותית זו אנו יכולים להבין מדוע הכתבים העתיקים של הרפואה הסינית ייחסו חשיבות למשרת מווסת המים.
קשירת סיפורו של Yu ל-San Jiao היא דרך בה יכולים מטפלים ברפואה הסינית שאינם סיניים לפתח תיאבון לטעמה של התרבות הסינית. אין כאן הנחה שידיעת הסיפור תפתור את טבעו המסתורי של הSan- Jiao . מטפלים סיניים, כמו גם הציבור הסיני הרחב, מכירים כולם את האגדה על Yu . הם מחזיקים במידע זה זמן רב והוא לא הביא לפיתרון המחלוקת סביב הפונקציות של San Jiao ומיקומו.
תחת זאת, כמו ההבדל בין הידיעה כיצד להשתמש במקלות אכילה לבין השימוש עצמו, אנו הופכים למטפלים טובים יותר אם אנו מעמיקים את הבנתנו את התרבות הסינית. אנו צריכים לעשות יותר מלשנן את הטקסטים של הרפואה הסינית. באמצעות הכרת ההקשרים התרבותיים ועקרונות של הרפואה הסינית אנו לומדים ’לחשוב’ על מצבים קליניים במונחי TCM . זה, כך אני מקווה, יאפשר את ההבנה הטובה ביותר של הרפואה הסינית המסורתית ואת התוצאות טובות ביותר משימושיה.
רק בריאות.
ד״ר גיל וינבאום(ND-CA)- מטפל ומרצה ברפואה משלימה. הקליניקה לרפואה משלימה.
