לאיש חכם ומלומד היה תלמיד חרוץ במשך שנים רבות. התלמיד היה נוכח ברוב פגישותיו של מורו עם האנשים שהיו באים ממרחקים לשאול בעצתו, עד אשר הגיע היום בו החליט החכם המופלג להעמיד את תלמידו במבחן המעשה. הוחלט שהמורה והתלמיד יחליפו תפקידים ליום אחד, והתלמיד יקבל את פני הבאים בעוד מורו מתבונן מהצד.

הגיע היום המיוחל והתלמיד יושב בכס היועץ והנה נכנס אדם זקן מבעד לדלת. טרם הספיק הוא להגיע עד כיסא האורח וכבר קלטו עיני התלמיד את אישיותו כולה, וכבר השכיל בתבונתו לאבחן את מחלתו ואף למצוא לה מרפא. התיישב הזקן והחל מגולל את צרותיו, אלא שכל אותו הזמן הלכה וגברה חוסר סבלנותו של הצעיר, שרצה להפגין את כושרו בראיית הנסתר. משרק סיים הזקן את סיפורו, פתח הצעיר ואמר: שחוליו אינו מהנדירים ושמרפא לו אינו אלה שתיית מיץ רימונים פשוט.

הזדעזע הזקן כל כולו, קם על רגליו ובזעם של מרומה חבט באגרופו בשולחן, בעודו מטיח בצעיר שאיננו אלא שרלטן ושהוא, איש בא בימים, לא נדד מרחקים כה גדולים כדי להקשיב לעצות כה מטופשות. הפנה את גבו ויצא את החדר בטריקת דלת רועמת.

הצעיר כנטוע בכיסאו, מבולבל וניכלם פנה אל מורו ושאל: "הרי פעלתי לפי הידע שלימדת אותי, ואני עדיין בטוח שאבחנתי נכונה את מחלתו ואת המרפא לה". חייך מורו ואמר: "יש לך עוד הרבה מה ללמוד בני !".

לאחר כשלושה שבועות, שב אותו הזקן חולה אל ביתו של החכם אלא שהפעם ישב החכם בכיסאו ותלמידו שוב הביט מהצד. גולל הזקן את סיפורו כבפעם הקודמת ואף לא נלאה מלדקדק בפרטים. משסיים, שקע החכם בכיסאו, גבותיו מקושרות כאילו העמיק לחטט בנבכי מחשבותיו. לאחר זמן מה החל מדבר: "מעניין מאוד… מעניין מאוד… מחלה מן הנדירות ביותר. אינני זוכר מתי נתקלתי בה לאחרונה. ואולי זו לי הפעם הראשונה". שוב שתק זמן מה ואחר הוסיף: "אה!… רגע! אני מתחיל להיזכר, היה מקרה אחד… עליך ידידי, למצוא עץ רימון צעיר, שלא עברו יותר משלוש שנים מאז ניטע וכאשר מגיע פיריו לשיא בשלותו, עליך לקטוף את הפרי הבשל ביותר, כלומר את הבן הבכור, ואז, ללא כל דיחוי, לסחוט את מיצו ולגומעו בו במקום. שיקוי זה אמור להיטיב את מצבך, ידידי החכם בימים".

חיוך פשט על פניו של הזקן. הוא קם והודה מקרב ליבו לחכם על עצתו ואף הותיר תרומה קטנה כהוקרה.

משיצא החולה, פנה הצעיר אל מורו ואמר: "אינני מבין, הרי זהו אותו אדם וזוהי אותה מחלה, וגם אותו מרפא, אז מדוע…" כאן הרים מורו ידו להסותו, שמא ייסחף שוב בשטף דיבורו והשיב לו: "בני הצעיר, עליך להבין שמלבד מיץ רימונים אדם זקוק גם לזמן".

(סיפור סופי – מסורת הנסתר באיסלם)


כזה הוא תהליך הלמידה ברפואה המשלימה .

הרבה דברים שנאמרים נשמעים בתחילה כאותו "מיץ רימונים"

אלא שרק הזמן ייתן בהם סימן של נדודים ארוכים והבנה שבאה איתם. 

אסיים בציטוט מדבריו החכמים של תומאס מרטון

"מה שאנחנו מחפשים הוא בהישג ידינו. הוא שם כל הזמן ואם נהיה סבלניים הוא יתגלה לפנינו"

רק בריאות.

(ג.ו)

Post Author: pixelit

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You may also like

כוס המים/ ערך וליקט ד"ר גיל וינבאום (ND-CA)

מרצה הלכה לאורך האולם במהלך ההרצאה שהעבירה בפני הסטודנטים כשהיא

גנב העוגיות/ ערך וליקט ד"ר גיל וינבאום (ND-CA)

ילה אחד בשדה תעופה הומה אדם, הלנה הבינה שהגיעה מוקדם

סתת האבנים/ ערך וליקט ד"ר גיל וינבאום (N.D-C.A)

היה היה סתת אבנים, חסר סיפוק מעצמו, ממעמדו בחיים. יום