ילה אחד בשדה תעופה הומה אדם, הלנה הבינה שהגיעה מוקדם מדי לטיסה. כיוון שהיו לה כמה שעות "לשרוף" עד הטיסה, היא נגשה לחנות הספרים אשר בטרמינל ומצאה לעצמה איזה ספר מותח.

במאפית שליד היא קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח וחיפשה מקום פנוי לשבת בו כמה שעות עד לטיסה.

הלנה מצאה פינה והתיישבה. היא החלה לקרוא בריכוז בספר שרק לפני מספר דקות רכשה, כשבזוית עינה הבחינה בגבר שהתיישב לידה…

במצב רגיל היא לא הייתה שמה לב אליו כלל, אבל בחוצפתו העיז המנוול לשלוח יד אל שקית העוגיות שהייתה מונחת ביניהם וכבתוך שלו הרשה לעצמו לקחת עוגיות!.

היא החליטה להתעלם מהחוצפה והגסות ולא לעשות סקנדל… אולי תיפסק בקרוב החוצפה.

כך היא נשנשה מספר עוגיות בעודה מביטה בשעון שעל הקיר וגנב העוגיות שיושב לידה מחסל את מלאי העוגיות בקצב מהיר. על כל עוגיה שהוא לקח, היא גם לקחה אחת.

היא חשבה לעצמה כי החצוף תיכף יבקש גם כוס קפה…

כשנשארה רק עוגיה אחת היא תהתה מה הגנב יעשה עכשיו…. והוא ביד רועדת וחיוך מבויש על פניו, לקח את העוגיה האחרונה וחילק אותה לשניים: חצי הוא הציע לה ואת החצי השני הוא דחף אל פיו.

בעצבנות גוברת ועם מחצית עוגיה בידה היא חשבה לעצמה: "הוא גם גנב וגם חצוף!, הוא אפילו לא אמר תודה".

כשהוכרז ברמקול שהגיע מועד הטיסה היא חשה הקלה. הלנה אספה את חפציה והלכה לעבר שער היציאה. היא התקדמה בלי להסתכל אחורה על גנב העוגיות גס הרוח.

היא עלתה למטוס וצנחה אל מושבה, לאחר מס’ דקות הלנה החליטה לחזור אל הספר החדש שהחלה לקרוא עוד בטרמינל.

בעודה מפשפשת בידה בתוך התיק אחר הספר, היא פתאום חשה בעצם קשה. היא שלפה אותו החוצה- וראתה מול עיניה ההמומות שקית עוגיות מלאה. נבוכה ומופתעת היא הבינה כי "גנב העוגיות" היה למעשה אדם נדיב לב שחלק את העוגיות שלו עימה ולא אמר לה דבר, למרות התנהגותה גסת הרוח.

די מאוחר, הבינה הלנה שהחוצפה וגסות הרוח היו שלה ושהיא בעצם "גנב העוגיות"…

(מקור לא ידוע)


כמה פעמים בחיינו אנחנו בטוחים שאנחנו יודעים משהו בביטחון מלא ואז מגלים מאוחר יותר (או מאוחר מדי) כי הדבר שהאמנו בו שהוא האמת הצרופה- בעצם איננו כך.

לא הכול בחיים הוא שחור או לבן, יש גוונים ורבדים רבים!

כדאי תמיד לשמור על לב פתוח ולחשוב "מחוץ לקופסא"… ומידי פעם לשאול את עצמנו "האם אנחנו לא אוכלים את העוגיות של מישהו אחר?"

אסיים בציטוט מדבריו החכמים של מהטמה גנדי :

"לא אניח לאיש ללכת במוחי ברגליים מלוכלכות"

רק בריאות.

Post Author: גיל ויינבאום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You may also like

כוס המים/ ערך וליקט ד"ר גיל וינבאום (ND-CA)

מרצה הלכה לאורך האולם במהלך ההרצאה שהעבירה בפני הסטודנטים כשהיא

סתת האבנים/ ערך וליקט ד"ר גיל וינבאום (N.D-C.A)

היה היה סתת אבנים, חסר סיפוק מעצמו, ממעמדו בחיים. יום

העכברוש והשור/ ערך וליקט ד"ר גיל וינבאום (N.D-C.A)

לפני שנים רבות קרא בודהה לשתיים עשרה חיות שיתייצבו לפניו,